מבוא לגנטיקה בזוחלים: בסיס להבנת תורשה ורבייה סלקטיבית

שאלות ותשובות בנושאים :גנטיקה מופעים ותפוצות של בעלי-חיים

המנהלים: אסף מורן, Dave, פקחים

פרסם תגובה
אורן הראל
משתמש מומחה - תחום זוחלים
משתמש מומחה - תחום זוחלים
הודעות: 3561
הצטרף: ד' פברואר 18, 2009 2:44 pm
יצירת קשר:

מבוא לגנטיקה בזוחלים: בסיס להבנת תורשה ורבייה סלקטיבית

הודעה על ידי אורן הראל » ו' מאי 29, 2009 9:48 pm

גנטיקה: הקדמה

מגדלים נחשפים מהר מאוד לתופעה המכונה "מופע". "מופע" הוא כינוי להבדל ויזואלי בבעלי חיים השונים מהסטנדרט בשל הבדל גנטי בנמצא באותם בעלי חיים "שונים".
פיתוח ומיסוד מופעים מהווה חלק בלתי נפרד מתחום הזוחלים בארץ ובכול רחבי העולם. המונח "מופעי מעצבים" מתייחס למופעים שפותחו על ידי רבייה סלקטיבית ובכך הגיחו אל העולם בעלי חיים המוגדרים כ"יצירות אומנות חיות"- מדובר באחד מאבני היסוד של התחום כולו, ומגדלים מהמוכרים בעולם עוסקים בעיקר בו.
בקטע המידע הנ"ל אשתדל להקנות לכם את הכלים הנחוצים כדי להבין את הבסיס הנחוץ לרבייה סלקטיבית של מופעים. לדעת לצפות את התוצאות של זיווגים, ועל ידי כך לתכנן באופן מושכל כיצד גרעין הרבייה שברשותכם רצוי שיהיה בנוי, ובין מי למי לזווג.
במאמרים קודמים שלי בפורומים שונים, נתתי מעט יותר מדי מידע ורקע לטעמי. במאמר הנ"ל אשתדל למקד בכדי שההבנה והפרקטיקה יהיו פשוטים יותר.
עם זאת, המלצתי היא ללמוד את הנושא ולהבינו לעומק במידה ואתם מעוניינים לפתח מופעים באופן מקצועי.

אז היכן זה מתחיל?

ה DNA הוא רצף קודנים אשר על פי "ההוראות" המקודדות בו, תא נוצר, מתפתח, מתחלק ומתפקד. מעין תרשים הנחיות מפורט בו נצור כול המידע הנחוץ לבניית בן אדם, או כול בעל חיים אחר, בהתאם לאורגניזם הנושא אותו. הDNA נמצא בתוך גרעין של כול תא ותא בגופינו, כך שבכול תא בגוף האדם נצורות ההנחיות לבניית בן האדם כולו.
הDNA בנוי מרצף קודנים, כשסדר הקודנים מכתיב איזה חומצת אמינו או חלבון יווצר-שהם אבני הבניין של כול אורגניזם. סט קודנים המשפיע על תכונה אחת ספציפית, לדוגמא, צבע עיניים, מכונה גן.
הנחת היסוד הכללית היא שכלל המופעים בתחום הזוחלים הם תוצאה של צמד גנים יחיד- משמע שכול "מופע" הוא בעצם תוצר של עד שני גנים הנמצאים באותו מקום על גבי רצף הDNA.

כיצד בנוי הDNA?

הDNA של זוחלים, כשל בני אדם, מורכב משני סלילים, הנמצאים בכול אחד ואחד מהתאים של אותו בעל חיים. הDNA זהים באורכם, והם בעצם בנויים משרשרת ארוכה המונה אלפי ומליוני גנים שונים. כול גן על גבי סליל אחד של DNA, נמצא בתקשורת ועובד מול הגן המקביל לו במיקום, הנמצא על גבי הסליל האחר.
שני גנים הנמצאים במקומות מקבילים זה לזה על גבי שני שני סלילי הDNA, נמצאים באותו "לוקוס"(Locus), או בעברית, אתר.
מערכת הגומלין בין שני הגנים בכול אתר, משפיעה על כיצד תכונה כזו או אחרת תבוא לידי ביטוי. לדוגמא: במידה ועל גבי שני סלילי הDNA באתר הקובע את צבע העיניים יהיו שני גנים שיוצרים את הפיגמנט הכחול בעין, אזי שהעיניים של בן האדם יהיו כחולות.

תמונה

מהיכן מגיע הDNA?

הDNA של כול בעל חיים מגיע מהוריו, כאשר מחצית מהמטען הגנטי של כול אחד ואחד(בתנאי ואכן מדובר בבעל חיים שמתרבה באופן זוויגי- של זכר ונקבה כמובן) מגיע מכול הורה.
כול זרע וביצית מכילים מחצית מהמטען הגנטי של ההורה(המחצית הנ"ל היא שרירותית- זרעונים וביציות מאותו בן אדם או בעל חיים אינם זהים\זהות זה לזה) בצורת 23 כרומוזומים בודדים.
כאשר הזרע והביצית מתאחדים, נוצר שלם אחד, הבנוי מ23 זוגות של כרומוזומים שהם 46 כרומוזומים בסך הכול, שמהם נבנים סלילי הDNA.

תמונה

תמונה

על כן, כמו שהסברנו, כול תכונה מורכבת משני גנים, ומכיוון שכול הורה מעביר מחצית מהמטען הגנטי שלו המגולם בכול צאצא, ניתן לדעת שתמיד יועבר רק אחד מתוך צמד הגנים האחראים לכול תכונה ותכונה.
עכשיו שהבנו זאת, אפשר להתחיל את המנגנון של מופעים וכיצד ניתן לחזות מראש באופן משוער, מה אחוז הצאצאים שיפגין תכונה כזו או אחרת, בהתאם לחוקיות השונה בין כול צמד גנים.
קודם נבין מה הופך נחש במופע מסויים לשונה מנחש נורמאל, או נחש ממופע אחר.

מוטציה ואבולוציה


כמו שכבר הבנו, קיים מרכיב שרירותי גבוה מאוד בזכות תורשה זוויגית, בה מחצית שרירותית מכול הורה מתמזגת עם כמות זהה של גנים אחרים וזרים, ליצירת גוף שלישי השונה משני הוריו.
מנגנון זה מבטיח שתמיד יתפתחו ויווצרו בעלי חיים עם פוטנציאל לתכונות חדשות ושונות- בגלל המרכיב השרירותי הגדול כול כך.
בטבע, על בסיס קבוע מתפתחות תכונות חדשות תודות למיזוג מאגרים גנטיים שונים דור אחרי דור. בנוסף למיזוגים אלה, קיימים גורמים נוספים אליהם לא ניכנס, אך מבטיחים בכול פעם שצאצאים יכולים להיות שונים מאוד מההורים שילדו אותם- גנים מושפעים מטמפרטורה, התחלקות פגומה, וגורמים רבים נוספים.
אז מדוע קיימת כזו אחידות בין כול כרכני התירס בטבע למשל? או אפילו בני אדם?- התשובה לכך היא סלקציה טבעית.
הגורם השרירותי הקיים בכול זיווג יכול, במקרים מאוד נדירים, להניב בעלי חיים בעלי תכונות השונות מאוד מאלה של אחיהם ואחיותיהם. עם זאת, תכונה זו, גם היא, מאוד שרירותית, ולכן ישנם סיכויים שתכונה זו תהיה מועילה, או מצד שני, גורעת.
הסלקציה הטבעית, שהיא בעצם המחייה בסביבה עויינת של טורף-נטרף והתמודדות מול איתני הטבע מבטיחה שרק אותם בעלי החיים שהוכיחו עצמם כהחזקים ביותר הם אלה שיזכו להתרבות ולהעביר את המטען הגנטי שלהם הלאה.

על כן, ניתן להסיק שכרכני התירס ה"קלאסיים" הם פרי של מאות שנים של סלקציה טבעית בה הצבעים שלהם הוכיחו עצמם כהיעילים ביותר לצרכי הישרדות בסביבתם הטבעית.
במקרים רבים, הגנים הקיימים במרבית האוכלוסיה הטבעית של אותם בעלי חיים, יהיו חזקים יותר, או "דומיננטיים" לכול גן בעל מוטציה השונה מהנורמאל, וזאת כדי למנוע את העברת הגנים ה"חדשים והשונים יותר" אלא אם הם מוכיחים את עצמם כגנים שמועילים ליכולת ההישרדות של בעל החיים- וזה נבחן על ידי מבחן התוצאה, האם בעל החיים שרד והתרבה, או לא.
מרבית המופעים התחילו את דרכם בטבע- כנחשים וזוחלים בעלי תכונות שהתפתחו כתוצאה של מוטציה\אבולוציה, ושרדו לאורך מספיק זמן כדי להיתפס על ידי בני אדם, אשר בתורם איתרו מגדלים שהיו מעוניינים לבדוק אם אותן התכונות יכולות לעבור בתורשה, וכך להתבסס כמופעים חדשים בתחום.
במספר לא מבוטל של מקרים, מגדלים שילמו הון עתק על בעלי חיים שנראו "שונה", רק כדי לגלות בסופו של דבר שהם אינם פוריים, או שהתכונה אינה ניתנת לתורשה, והיא כנראה תוצאה של הבדלי טמפ'(או סיבה אחרת) ולא מרכיב גנטי אמיתי.
מצד שני, הרבה מאוד מופעים הוכיחו את עצמם כתורשתיים- ומכאן נובע השפע הגדול של מופעים הקיימים במיני זוחלים מסויימים... שפע שרק גדל וגדל בכול שנה.

חוקי תורשה: מערכת גומלין בין גנים

מה שמשפיע על כול תכונה, כמו שהוסבר, הוא הגנים הנמצאים ב"אתר" האחראי על אותה התכונה, ועל מערכת הגומלין שבין השניים.

גנים רסציביים

גן רסציבי הוא אולי הגן הנפוץ ביותר בכול הנוגע למופעים בזוחלים. גן רסציבי הוא גן שונה ברמת המבנה שלו מגנים אחרים, והשוני שבו בא לידי ביטוי רק במידה ובאותו אתר שוהה גן נוסף הזהה לו.
תופעת ה"לבקנות", המוכרת כאלבינו, היא דוגמא קלאסית לתכונה רסציבית. זוחלים לבקנים הם זוחלים שקיבלו משני הוריהם את הגן האחראי לתכונה, ולכן באותו האתר נמצאים שני גנים זהים. בעצם מדובר בפגם- גן הלבקנות הינו פגום ומונע את יכולתו של בעל החיים לייצר את הפיגמנט השחור, המכונה מלנין- כתוצאה, הזוחל נולד ללא פיגמנט שחור בגופו- עיניו הן אדומות מכיוון שזה הצבע של כלי הדם בעיניו של הנחש.
תכונה זו הינה רסציבית, משמע שהיא "חלשה יותר" מהגן הקלאסי המצוי אצל מרבית בעלי החיים מאותו המין.

נשתמש בפיתון מתכדר לצורך העניין, היות ומדובר בנחש פופולארי, אך בפועל- תופעת האלבניזם עובדת באותו אופן אצל כול הנחשים\זוחלים.
אם הפיתון המתכדר החדש שקנינו הוא אלבינו, זה אמר שהוא "הומוזיגוט" לגן האלבינו- דהיינו, ששני הגנים הנמצאים באותו האתר האחראי לייצור הפיגמנט השחור, הם בעלי אותו הפגם.
יש לכך משמעות נוספת חשובה- מכיוון שהוא הומוזיגוט לתכונה, כול זרע או ביצית מאותו הנחש תמיד ישאו את גן האלבניזם, אך אין חובה שהם יציגו אותה פיזית.
נשאות לתכונה- הטרוזיגוט.

כמו שיש תופעה המכונה "הומוזיגוט", ישנה תופעה המכונה "הטרוזיגוט", בה באותו אתר נמצאים שני גנים השונים זה מזה- הדומיננטי שביניהם בעוצמתו, יהיה זה שיבוא לידי ביטוי. לכן, נוסחו שני מונחים המופרדים זה מזה: גנוטיפ ופנוטיפ. גנוטיפ מתייחס למבנה הגנטי, בעוד שפנוטיפ מתייחס למראה הפיזי.

מדוע קיים הבדל?

גן רסציבי, לדוגמא, גן האלבניזם, חלש יותר מגן סטנדרטי שמקורו אי שם באוכלוסיה הטבעית של הפיתונים המתכדרים, ולכן, גם אם הצאצא קיבל גן אלבניזם מאחד מהוריו, אך קיבל גן סטנדרטי מהאחר, הנחש יראה נורמאלי לחלוטין.
במקרים כאלה, אין התאמה בין הגנוטיפ לפנוטיפ.

תמונה

הגנוטיפ יהיה "הטרוזיגוט לאלבינו", או בקיצור: הטרו לאלבינו. הסיבה לכך שלא מציינים את העובדה שהמתכדר הוא גם הטרו לנורמאל הוא שהדבר הוא מובן מאליו, וכשעובדים עם מופעים, אנו מתעניינים בעיקר באותם הגנים שהם שונים מהנורמה. לכן, נהוג תמיד להגדיר את הגנוטיפ של הנחש לפי אותן תכונות לא סטנדרטיות אליהן הוא נשא.
דוגמא: במקרה של פיתון מתכדר שאחד מהוריו הוא אלבינו למשל, והשני הוא נורמאל, הצאצא יקבל גן אלבינו מהורה א', וגן סטנדרטי מהאחר. באתר האחראי לייצור המלנין, יהיו שני גנים שונים זה מזה, כאשר הגן הדומיננטי יותר, הנורמאלי, יהיה זה שיבוא לידי ביטוי.
מבחינת הגנוטיפ, המתכדר יהיה הטרו לאלבינו, אך מבחינת הפנוטיפ, הלא הוא המראה הפיזי, הוא יהיה נורמאל לכול דבר ועניין.

כיצד ניתן לחזות גנוטיפ ופנוטיפ בגנים רסציביים?

הדרך היחידה להיות עקבי ולהיות מסוגלים לעבוד באופן מדוייק עם גנים רסציביים, היא תמיד לדאוג שלפחות אחד מההורים הוא הומוזיגוט לתכונה.
קיימות תיאוריות כי ניתן לזהות נשאות לתכונות רסציביות מסויימות- הבדלים ויזואליים קטנים שניתן לראות בקרב אותם הזוחלים שהם רק הטרו לתכונה. תיאוריות אלה עם זאת קשה מאוד לגבות במציאות ולכן לא ניתן להסתמך עליהן.
בואו נניח שאות קטנה מייצגת את הגן הרסציבי, בעוד שהאות N, כאות גדולה, מייצגת את הגן הקלאסי, הנורמאלי.
כך יראו הגנוטיפ של זוחלים שונים ביחס לתכונת האלבינו:
aa- פיתון מתכדר הומוזיגוט לאלבינו. הפנוטיפ יהיה אלבינו.
Na- פיתון מתכדר הטרוזיגוט לאלבינו. הפנוטיפ יהיה נורמאל.
NN- פיתון מתכדר קלאסי, שאינו נשא לאלבניזם כלל. פנוטיפ: נורמאל.
כדי לחזות תוצאות של זיווגים שונים, ניתן לעשות שימוש בטבלא:

תמונה

כאן מתואר זיווג בין שני הורים אלבינו, שהגנוטיפ שלהם הוא הומוזיגוט לאלבינו. השורה העליונה, והטור השמאלי מתארים את הגן המועבר בכול מקרה מאחד מההורים. כשמדובר בתכונה אחת בלבד, קיימות רק שתי אופציות- כי כול הורה מעביר גן אחד מתוך הצמד הנמצא באותו האתר הספציפי.
כך יראה זיווג בין הורה אלבינו לבין הורה נורמאל הטרו לאלבינו:

תמונה

במקרה זה, ניתן לראות כי 50% מהצאצאים יקבלו מטען גנטי הזהה לזה של ההורה הנורמאל הטרו לאלבינו, בעוד ש50% הנוספים יהיו אלבינו.
וכך יראה זיווג בין זוג הטרו לאלבינו:

תמונה

במקרה הנ"ל, ניתן לראות כי 25% מן הצאצאים יהיו נורמאל לחלוטין, 25% נוספים יהיו אלבינו, והיתרה יהיו נשאים לאלבינו.
הארה: מכאן נולד המונח "66% הטרו לאלבינו" למשל, מכיוון שמתוך הנורמאלים, כ2/3 יהיו נשאים לאלבינו, ו1/3 מתוכם יהיו נורמאל לחלוטין.
50% הטרו לאלבינו נובע מזיווג בין זוחל הטרו ודאי לתכונה רסציבית, לבין נורמאל לחלוטין:

תמונה

כמו שניתן לראות, 50% מהצאצאים של זיווג שכזה, יהיו הטרו, בעוד שה50% יהיו נורמאל ברמת הגנוטיפ.

שילוב בין מספר תכונות:


מרבית המופעים ה"חדשים" המופיעים בשבי הם אינם תכונות חדשות לחלוטין, אלא שילוב חדש של תכונות קיימות. הפעם, נעשה שימוש בכרכן תירס כמודל.
מופע הסנו מורכב משתי תכונות רסציבית, אלבינו, ואנריטריזם.
האנריטריסטים דומים מאוד לאלבינו בכך ששורש המופע מונח בפגם ביצור פיגמנט, אך בתכונה זו, מדובר באי יכול לייצר את הפיגמנט האדום.
כשמשלבים את שתי התכונות יחדיו, וכרכן תירס נהיה הומוזיגוט לאנריטריזם ולאלבינו יחדיו(תכונות הנובעות מגנים שונים, על גבי אתרים שונים), הנחש הוא לבן עם גוון סגלגל שמפתח לגווני צהוב עם הבגרות.
אציג איך יראה זיווג בין שני כרכני תירס נורמאל, שהינם הטרו ודאי גם לאנריטריזם וגם לאלבינו, היות וזה המקרה הסבוך ביותר.

תמונה

מקרא:
a- אלבינו
b- אנריטריסטי
N- נורמאל

תמונה

גנוטיפ:

NN, NN: נורמאל שאינו נשא לאף תכונה
Na, NN- נורמאל הטרו לאלבינו.
NN, Nb- נורמאל הטרו לאנרי'.
aa, NN- אלבינו.
NN, bb- אנרי'.
aa, Nb- אלבינו הטרו לאנרי'
Na, bb- אנרי' הטרו לאלבינו.
aa, bb- סנו.

זוהי טבלא מורכבת יחסית, עם הרבה משתנים, והיא תהיה המורכבת ביותר עימה בדרך כלל תאלצו להתמודד.
כיום קיימים מחשבונים גנטיים- תוכנות הזמינות ללא עלות באינטרנט, בשפה האנגלית, אשר מבצעות את החישוב בשניות וחוסכות מכם הרבה מאוד עבודה. הטבלאות תוארו בכדי שתבינו את ההיגיון שמנחה את אותם המחשבונים.

דוגמאות לתכונות רסציביות:
כרכני תירס: אלבינו, כרמל, לבאנדר, הייפו.
מתכדרים: אלבינו, פייבולד, קלאון.
בואות: אלבינו, אנרי'.
ליאופרדים: כול סוגי האלבינו, לאוסיסטיק.

גנים דומיננטיים

כזכור לכם(בהנחה ולא התעייפתם עד נקודה זו), אוזכר בהתחלה שהסיבה מאחורי הפגנה של תכונה תלויה בשני דברים עיקריים:
1- סוג הגנים הנמצאים באותו האתר.
2- מע' הגומלין שביניהם.
כמו שקיימים גנים רסציביים, החלשים יותר מהגרסא הסטנדרטית של הגן הנמצא בקרב מרבית הזוחלים בעלי מראה סטנדרטי, ישנם גנים שבאים לידי ביטוי גם בצורתם ההטרוזיגוטית.
גנים אלה מכונים "דומיננטיים", היות והם באים לידי ביטוי במלוא הפוטנציאל שלהם גם כשהם נמצאים בזוחל שהוא הטרוזיגוט בלבד לאותה התכונה.
דוגמא לכך היא גן הספיידר בפיתונים מתכדרים.
בכדי להבין כיצד גן דומיננטי עובד, ניתן דוגמא לזיווג בין ספיידר שהגנוטיפ שלו הוא הטרוזיגוט לתכונה, לבין נורמאל.

תמונה

NS- פנוטיפ של ספיידר מלא לכול דבר ועניין, למרות שהגנוטיפ הוא רק הטרוזיגוט לתכונה.
לגנים דומיננטיים אין השפעה מצטברת. פיתון מתכדר הטרוזיגוט והומוזיגוט לתכונת הספיידר יראו בדיוק אותו הדבר.

תמונה

דוגמאות לגנים דומיננטיים:
מתכדרים: ספיידר, פינסטרייפ.
בואות: סלמון, הייפו (בעבר נחשב לקו דומיננטי, אך ככול הנראה מכיוון שרבייה סלקטיבית צמצמה באמצעות הרבה גנים אחרים את נוכחות המלנין, כבר לא ניתן להבחין בדיוק מלא בין נחשים שהם הומוזיגוט לתכונה לבין נחשים שהם רק הטרו לה).
כרכני תירס: טסרה.
ליאופרדים: הייפו.

גנים קו-דומיננטיים.

כולי תקווה כי עד כה הדברים היו ברורים, מכיוון שכאן ייתכן שהדברים יסתבכו מעט יותר.
גנים קו דומיננטיים דומים לגנים דומיננטיים בכך שמספיקה נוכחות בצורת הטרוזיגוט כדי שתהיה כבר השפעה על הפנוטיפ של בעל החיים.
מטעמי נוחות, שוב נחזור לפיתונים המתכדרים, ונדגים באמצעת גן הפסטל.
אם נעשה שימוש בטבלא המצויה מעלה, ונחליף את גן הS ב P, נגיע סך הכול לתוצאות זהות.
ההבדל המהותי בין הגנים הוא שישנו הבדל בפנוטיפ בין מתכדר שהגנוטיפ שלו הוא PN, לבין מתכדר שהגנוטיפ שלו הוא PP- מתכדר הומוזיגוט לתכונה זו יהיה בהיר עוד יותר, וצבעיו יהיו יותר מודגשים, ומכונה "סופר פסטל".
על כן, ההבדל המהותי בין הגנים הקו דומיננטיים לבין הגנים הדומיננטיים הוא שישנו הבדל בפנוטיפ בין בעל חיים שהוא הטרוזיגוט לאותו הגן, לבין בעל חיים שהוא הומוזיגוט לאותו הגן.

תמונה

דוגמאות לתכונות קו דומיננטיות:
מתכדרים: פסטל, שוקולד.
בואות: אזטק, ג'אנגל.
כרכני תירס: אין מופעים קו דומיננטיים עם גן הנורמאל.
ליאופרדים: מאק סנו.

עד כאן... לא מאוד מורכב.
עם זאת, קיימת תופעה בה שני גנים המתגלים כקו דומיננטיים זה לזה, למרות שהם דומיננטיים או רסציביים ביחס לגן הנורמאלי.
תופעה נדירה זו התגלתה במספר מצומצם מאוד של מקרים, ותמיד בשבי, כשניסו לשלב בין שני גנים שונים זה מזה, והתגלה שבמקום שיוולדו צאצאים הטרוזיגוט לשתי תכונות נפרדות, נולדו צאצאים שהפנוטיפ שלהם היה שונה משל שני ההורים, כבר בדור הראשון.
דוגמא לכך היא המופע המכונה "פרדיגמה", או בלועזית Paradigm, בבואות.

תמונה

כאשר ניסו לשלב בין סוג של הייפומלניזם המכונה "כרמל", לבין האלבינו שארף כדי ליצור סנגלואים חדשים, נולדו צאצאים בעלי מופע חדש לגמרי, במקום נורמאל שהינם הטרו לשתי התכונות הרסציביות הנ"ל.
לאחר דורות רבייה, נראה כי הגן האחראי לאלבינזם מסוג שארף והגן האחראי למופע ההייפו כרמל, יושבים על גבי אותו האתר, ושניהם באים לידי ביטוי באופן חלקי כאשר שני הגנים נוכחים כצמד.
כדי להבהיר כיצד המופע הנ"ל ומופעים אחרים כדוגמאתו מתנהגים, נעשה שימוש בטבלא, המדגימה זיווג בין שני פאראדיג'מים. שימו לב כי כול הורה יכול להעביר רק גן אחד מתוך שניים, ולכן הטבלא זהה במספר העמודות שלה לאלה שהמתארות מופעים המורכבים מגן לא סטנדרטי אחד- ההבדל נח בעובדה שהאתר של שני הגנים הוא זהה.

תמונה

כמו שניתן לראות, 50% מהצאצאים יהיו פרדיגמה(ca), בעוד ש25% נוספים יהיו אלבינו שארף(aa), וה25% הנותרים יהיו כרמל הייפו(cc).

דוגמאות לתופעות דומות:
מתכדרים: מיסטיק פוט'נס.
בואות: פרדיגמה.
כרכני תירס: אולטראמל.

מה הופך נחש אחד ממופע מסויים ליפה יותר מנחש אחר מאותו המופע?

כמו שכבר הוסבר, הנחת היסוד היא שמופעים מתבססים על צמד גנים יחיד. עם זאת, חשוב לזכור כי לכול בעל חיים ישנה מעטפת גנטית שלמה הבנויה מרצפים גנטיים רבים המשפיעים על פיגמנטציה- ואלה משפיעים על המראה הסופי של הנחש.
למשל, מופע הסלמון בבואות הוא בין הדוגמאות הקיצוניות ביותר לשוני האפשרי בין נחשים מאותו המופע. קיימים סלמונים בגווני ירוק-חום עם רמות משתנות של החלשת מלנין... משמע מעט יותר נקיים, וקיימים סלמונים בגווני ורוד, כתום ואדום אינטנסיביים במיוחד.
כול אלה הם תוצר של רבייה סלקטיבית.
בחירה של צאצאים המפגינים את התכונות הרצויות ביותר וזיווג ביניהם לטובת הקצנת אותן התכונות לאורך הדורות- כך מתפתחים ליינים.
זו אחת הסיבות לפערי המחירים הקיימים בכול העולם בקרב בעלי חיים שהם בפועל "מאותו המופע". במקרים רבים, למעטפת הגנטית כולה, הנצורה בגרעיני רבייה ספציפיים, יש משמעות גדולה מאוד.

דוגמאות לרבייה סלקטיבית:
הטורנדו טנג'רין של The Urban Gecko, קוראל אלבינו, ליפסטיק אלבינו, למון פסטל של NERD וכיוצא בזאת.

לשאלות ניתן לפנות לפורום הגנטיקה שלנו.

יום מקסים.

קרדיט:
תמונות נלקחו מ:
Ian's Vivarim
Brian Sharp
Basically Boas
Big Green Eel
http://www.serpwidgets.com/Genetics/genetics.html

כול הזכויות שמורות להם. אין אישור לקחת תמונות מהמאמר הנ"ל לשימוש פומבי.

כול הזכויות על המלל והתמונות שייכות לאורן הראל. אין לעשות שימוש במאמר הנ"ל, או לצטט אותו, ללא אישור מפורש ממנו.
נערך לאחרונה על ידי אורן הראל ב א' ינואר 29, 2012 1:54 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.


אלון ברגר
משתמש מומחה - תחום זוחלים
משתמש מומחה - תחום זוחלים
הודעות: 390
הצטרף: ב' אוקטובר 08, 2007 5:53 pm
מיקום: השרון
יצירת קשר:

Re: מבוא לגנטיקה בזוחלים: המדריך למתחיל

הודעה על ידי אלון ברגר » ו' מאי 29, 2009 11:34 pm

אין מילים. לקרוא וללקק את השפתיים, בהיר, ברור יסודי ומפורט.
ח"ח ענק , אורן.
נהנתי מאד לקרוא (לא פחות מהמאמר הקודם שפורסם בנושא).

אלון.

אורן הראל
משתמש מומחה - תחום זוחלים
משתמש מומחה - תחום זוחלים
הודעות: 3561
הצטרף: ד' פברואר 18, 2009 2:44 pm
יצירת קשר:

Re: מבוא לגנטיקה בזוחלים: המדריך למתחיל

הודעה על ידי אורן הראל » ש' מאי 30, 2009 1:15 am

תודה רבה :)

סמל אישי של המשתמש
אילן
משתמש מומחה - תחום בעלי כנף
משתמש מומחה - תחום בעלי כנף
הודעות: 542
הצטרף: ג' מאי 18, 2010 10:44 am
יצירת קשר:

Re: מבוא לגנטיקה בזוחלים: המדריך למתחיל

הודעה על ידי אילן » ב' יוני 07, 2010 7:09 pm

אורן מאמר מעניין מאוד עושה קצת סחרחורת
אבל מאוד מיקצועי, צריך לקרוא כל חלק כמה פעמים
עד שמבינים ורק אז להמשיך לפרק הבא
תמונה

אורן הראל
משתמש מומחה - תחום זוחלים
משתמש מומחה - תחום זוחלים
הודעות: 3561
הצטרף: ד' פברואר 18, 2009 2:44 pm
יצירת קשר:

Re: מבוא לגנטיקה בזוחלים: המדריך למתחיל

הודעה על ידי אורן הראל » ב' יוני 07, 2010 7:20 pm

בעיקרון, זה דחיסה של פרק מלימודי בגרות בביולוגיה, עם חידודים... והכול במאמר אחד.
נכון, יכול להיות שזה דורש כמה קריאות... אם יש הצעות לשיפור, אשמח לשמוע.

תודה :)


סמל אישי של המשתמש
idanez
מנהל פורום בעלי כנף
מנהל פורום בעלי כנף
הודעות: 1489
הצטרף: ב' מרץ 09, 2009 3:04 pm
מיקום: חיפה
יצירת קשר:

Re: מבוא לגנטיקה בזוחלים: המדריך למתחיל

הודעה על ידי idanez » ב' יוני 07, 2010 9:12 pm

מאמר מצויין, ניסוח ודוגמאות מעולות.
ממש כייף לקרוא.

למרות שממש לא בא לי להרוס את המאמר עם תמונות, נראה לי שיש מקום לאנשים שפחות מבינים על מה מדובר ( או לפחות לינקים אם מישהו לא מכיר משהו, אז מציץ שניה).

אבל שוב, עם קצת רצון יש לאנשים גוגל :)
:mrgreen:

אורן הראל
משתמש מומחה - תחום זוחלים
משתמש מומחה - תחום זוחלים
הודעות: 3561
הצטרף: ד' פברואר 18, 2009 2:44 pm
יצירת קשר:

Re: מבוא לגנטיקה בזוחלים: המדריך למתחיל

הודעה על ידי אורן הראל » ב' יוני 07, 2010 9:27 pm

מוזמן לשלוח לי קישורים לתמונות במידה ומצאת תמונות רלוונטיות.

אורן הראל
משתמש מומחה - תחום זוחלים
משתמש מומחה - תחום זוחלים
הודעות: 3561
הצטרף: ד' פברואר 18, 2009 2:44 pm
יצירת קשר:

Re: מבוא לגנטיקה בזוחלים: בסיס להבנת תורשה ורבייה סלקטיבית

הודעה על ידי אורן הראל » ג' מרץ 29, 2011 7:59 pm

גרסא חדשה ומשודרגת הועלתה.
תהנו.

סמל אישי של המשתמש
chizo
מנהל פורום נחשים
מנהל פורום נחשים
הודעות: 1309
הצטרף: ג' אוגוסט 30, 2011 12:13 pm
יצירת קשר:

Re: מבוא לגנטיקה בזוחלים: בסיס להבנת תורשה ורבייה סלקטיבית

הודעה על ידי chizo » ש' ינואר 28, 2012 12:22 pm

היה כיף ללמוד ולקרוא!
אחלה מאמר, אני חושב שאני אצטרך לחזור עליו כמה פעמים בשביל לזכור הכל אבל זה לפחות נתן לי איזה סיפתח
תמונה
נעם סלינגרה
מתכדרים, קרפטים ובואות

nave
מגדל | חבר קהילה חדש
מגדל | חבר קהילה חדש
הודעות: 7
הצטרף: ב' אוגוסט 01, 2016 1:49 pm
יצירת קשר:

Re: מבוא לגנטיקה בזוחלים: בסיס להבנת תורשה ורבייה סלקטיבית

הודעה על ידי nave » א' אוגוסט 07, 2016 4:15 pm

הבנתי את הכול חוץ מאיך יודעים איזה אות יש לכל מופע אתה יכול להסביר??


פרסם תגובה

חזור אל “גנטיקה מופעים ותפוצות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד