big slide
הזדווגות נחש בואה

תיאוריה:

ישנם שתי תיאוריות עיקריות בכל הנוגע לריבוי של נחשי בואה קונסטירקטור בשבי.

תיאוריה ראשונה

התיאוריה דוגלת בקונספט שאומר, עם נקבה היא גדולה מספיק ויש לה מספיק מאגרי שומן היא תתחיל לבייץ, תהיה מוכנה לרבייה, תזדווג ותשריץ וולדות (או שההזדווגות תגרום לזירוז של תהליך הביוץ - במידה והזיווג מתבצע לפני שהתחיל תהליך הביוץ עצמו).

תיאוריה זו מסתמכת כמעט בלבד על ההתקדמות של מה שכביכול נקרא "מחזורי ביוץ - שומן" על מנת לבצע רבייה מוצלחת.

מגדלים שמיישמים את התיאוריה הנ"ל, בדרך כלל לא נותנים חשיבות לעונתיות של הזיווג אלא מסתמכים על מצבורי השומן של הנחש ובעצם יוצרים לו מחזוריות של פוריות לפי מצבורי השומן באותה תקופה (אין תקופות קבועות, הכול נקבע לפי גודל הנחש).

לעיתים קרובות, מגדלים משתמשים בשגרה פשוט כברירת מחדל, הטמפרטורות נשמרות גבוהות והנחש אוכל בקצב מואץ יותר וסדיר יותר על מנת ליצור גדילה מואצת במסה ובשומן הגוף ככל האפשר כדי להגיע ל "גודל רבייה מספק" (מושג שכמעט חסר חשיבות לחלוטין - ראה הערה 1).

זוחלים רבים הגיבו לשיטה זו (במונחים של פוריות מוצלחת) בגידולי שבי, בזן נחשי הבואה, נרשמו גם כן כמה הצלחות של מחזורי פוריות ורבייה תוך יישום שיטה זו. 


התיאוריה השנייה

התיאוריה דוגלת בשימוש של עונתיות (מחזוריות) לגרימה של מחזורי פוריות ורבייה מוצלחים.

בשיטה זו בעצם מקצרים את הימים (שעות אור - Photoperiod) של החיה, טמפרטורות יותר נמוכות ופחות אוכל בתקופה חלקית של השנה (בדרך כלל בחורף), וטמפרטורות גבוהות יותר, האכלה תכופה יותר, ויותר שעות יום בשאר חלקי השנה (ראה הערה 2 ו- 3).

הרעיון הוא ששינויי הטמפרטורה והשגרה הנוספת של האכלה ושעות היום גורמים לשינויים הורמונאליים והתנהגותיים (טבעיים לחלוטין ולא מאולצים) בנחש בוגר ובריא מה שמביא את הנחש להיות מוכן לרבייה לביוץ לזיווג והשרצה.

מגדלים מנוסים של בואות, מדווחים לעיתים קרובות על שיעורי רבייה מאוד גבוהים כאשר הם מיישמים ופועלים לפי תיאוריות העונתיות (לעיתים נקראת גם פשוט קירור - Cooling).

אנו ממליצים בחוזקה על שימוש בשיטת העונתיות (קירור) בכל מה שקשור לריבוי מוצלח וארוך טווח של בואות בשבי.

הסיבות ליתרונות של שיטה זו הם כלהלן:

  1. בתצפיות שנעשו, גודל הנחש מיוחס לבגרותו של הנחש אולם הוא משני לגיל של הנחש, כך שפעולה של חילוף חומרים מואץ בגידול של הנחש לאורך כל השנה (האכלה מופרזת על מנת להעלות את מסת גוף הנחש) בכלל לא הכרחית לפוריות.
  2. בטבע (כפי שניתן לראות בפרטים מיובאים ולפי תצפיות בשטח), בואות משריצות בעיקר בטווחי זמן מסוימים של השנה (עונתיות- בעיקר בחורף) בהתאמה מלאה לתיאורית העונתיות (קירור).
  3. אוכלוסיות מקומיות של בואות ממגוון רחב של מקומות מחייה בטבע, מגיבים (במונחים של דפוסי התנהגות) לטמפרטורות משתנות ולעונתיות לאורך כל הקו הגיאוגרפי שלהם.
  4. ניתן ליהנות מקצב רבייה מוצלח וגבוה (ואפילו ניתן לחיזוי) בריבוי של בואות בשבי, תוך שימוש בשיטת העונתיות, כולל בתתי זנים של הבואה קונסטריקטור ועד לזנים שנחשבים לקשים יותר לגידול (ראה הערה 4).

הלכה למעשה:

הבואות כקבוצה הצליחו לייצר וולדות בשבי תחת תנאי מחייה שונים ומגוונים.

האכלה, גיל, גודל, סביבת השבי ועונתיות כולם משחקים תפקיד חשוב מאוד בתהליך.

נציין שלמרות חילוקי הדעות והתחרותיות שקיימת בין מגדלים שונים לגבי השיטות ה"נכונות" בין עם בהאכלה מסיבית ל- שיטת העונתיות, הניבו תוצאות יפות של ריבוי בשבי.

ניתן להסיק מכך ששתי השיטות טובות בפועל וכל מה שנותר לנו לעשות הוא לבחור את השיטה הרצויה שנראית לנו ולהתחיל ליישם אותה על הנחש שלנו.

בטווח תנאים רחב מאוד, תת המין בואה קונסטריקטור אימפרטור (BCI) דורש תנאים עונתיים פחותים מזנים אחרים על מנת להיכנס לשלב רבייה ולהשריץ.

בקווי רוחב צפוניים יותר ובאזורים רבים נוספים, העונתיות המשתנה מספיקה לעזור לתהליך הרבייה, ברוב זני האימפרטור אין אפילו צורך לתכנן מראש "עזרה" בשינויי טמפרטורה, האכלה ושעות יום. כלומר הרבייה מתבצעת בדרך טבעית מתהליך שינוי העונות בטבע.

אולם זן הבואה קונסטריקטור קונסטריקטור (BCC) מגיב הכי טוב לשינויי טמפרטורה חדים יותר (מאשר השינויים שהטבע מעניק) ולשינויי שעות יום חדים יותר (Photoperiod).

תתי מין אחרים בשבי מגיבים לרוב באותה צורה לאותם שינויים עונתיים.

צפייה ומעקב קרוב יותר לחיות אלו תניב תיאוריה טובה יותר.

זה לא תתי המין כמו שזה הסביבה הטבעית והמוצא של הנחש שמכתיבים בין עם כן או לא שיטת העונתיות נחוצה יותר או פחות ליצירת מחזורי רבייה טובים.

דוגמא: BCI מהאזור של יוקטן פנינסולה יתרבו בעקביות עם דגש קטן לעונתיות, נחשים מאזורים גבוהים יותר כגון צפון צ'יוואווה או סונורה ואפילו מקסיקו דורשים הפחתה של קרוב ל- 25% בטמפרטורה.

בעוד שהרבייה והזיווג בשבי טשטשו את הקו בין אוכלוסיות שונות של בואות, אנחנו נגלה שכל הבואות יגיבו בצורה מעולה לשיטת העונתיות ובאוכלוסיות מסוימות זה אפילו חובה להשתמש בשיטת העונתיות עם רוצים ליצור מעגל רביה פורה וטוב.

זה מאוד ברור לנו ששימוש יישום של שתי השיטות (מעגל רבייה-שומן ושיטת העונתיות) יש להם השפעה גדולה והם משחקים תפקיד חשוב בתהליך הרבייה, הביוץ וההשרצה של הבואות.

כשכל זה ידוע לנו, משטר הרבייה שלנו יכול להכיל שילוב זהיר של שתי השיטות ביחד על מנת לקבל תהליך רבייה ופוריות ארוך טווח בשבי שמוחל על הנחש כבר מגיל צעיר. 

אצלנו, בואות שמגודלות בשבי מואכלות בצורה שמרנית וכפופות למשטר פשוט של שיטת העונתיות. הטמפרטורות העיקריות ושעות היום (Photoperiod) מופחתים ב כ- 15% בין החודשים של דצמבר עד ינואר.

ההאכלה מתבצעת בסדר הבא:

הבואות מואכלות מתי שהן רעבות ולא מואכלות בשנית עד שכל הסימנים של הארוחה הקודמת לא נעלמים והחיה נהיית שוב רעבה.

עם יש ספק ולו הקטן ביותר שהבואה לא מוכנה שוב לאכול, כלומר לא רעבה עדיין או שעדיין לא סיימה לעכל את הארוחה הקודמת, אנו מחכים עוד יום יומיים לפני ההאכלה הבאה.

אנחנו מקפידים מאוד על כל סימן של השמנת יתר (דשנות) אצל הבואות ומפחיתים את ההאכלה לפרטים שנראה שהם מעל המשקל הרצוי.


בחירת גודל הטרף הוא כלהלן:

הארוחה נחשבת קטנה מידי עם לא רואים בליטה בגוף או נפיחות של הגוף מיד לאחר בליעת הטרף. הארוחה נחשבת גדולה מידי עם הנחש לא יכול לזחול או להיכרך בצורה נורמאלית על ענף או על כל דבר אחר לאחר בליעת הטרף או לאורך כל תהליך העיכול.

עם נתייחס למידע הזה בזהירות אנחנו נראה שזה מותאם כמעט לכל עונה או מצב שהבואה נמצאת בו.

בוולדות של עד שנה, ממוצע ההאכלה שלנו הוא פחות תדיר (ראה הערה 5).

כאשר הנחשים גדלים אנחנו נותנים להם ארוחות גדולות יותר וההאכלה נעשית בתדירות קטנה יותר. לקראת בגרות, נקבות מואכלות ארוחה עיקרית פעמים בכל חודש רק למשך כ- 10 חודשים, ואפילו פחות כאשר הבואה מעוברת (ראה הערה 6).

זכרים בוגרים אוכלים כ- 10 עד 12 פעם בשנה.

בואות שגודלו לפי החוקים הפשוטים הללו, יגיעו לבגרות מינית כעבור שלוש וחצי עד חמש וחצי שנים, כאשר תת המין BCI יגיעו לפעמים לבגרות מינית אפילו לפני לעומת תת המין BCC שיגיעו לפעמים לבגרות מינית קצת יותר מאוחר.

בואות בוגרות לא מושמות במשטר האכלה גדול יותר.

לפי תצפיות שביצענו זה לא הכרחי שבואות יהיו כבדות מאוד וגדולות מאוד (מסה + שומן) על מנת שיתרבו בצורה טובה.

בזכרים של כל תת מין של הבואות, משקל וגודל גדול של הנחש מאוד לא מומלץ לרבייה. 

ברור לנו שרבייה דורשת תנאי בריאות גבוהים, לכן נבדוק שהנחש אכן אוכל טוב ומגיע למשקל הרצוי. הניסיון מראה לנו שמשקל נכון לא יכול להיות מושג דרך האכלה מאסיבית בחודשים החמים. הבואות אולי יעלו בצורה חדה במשקל עם יאכלו בצורה מאסיבית במשך תקופה זו, אולם הגודל לא מחייב שהם יגיעו לבגרות מינית.

בנוסף לכך בבואות הללו שכן מגיבות טוב וחזק לשיטת "מעגל רבייה- שומן" , אנחנו יכולים לפספס את ההזדמנות לזיווג עם הם מגיעים למשקל שיא לפני עונת הזיווג. בנוסף, זכרים לא בהכרח יהיו במצב של זיווג.
יש אחוזים מאוד גבוהים שהם יהיו עצלנים מידי או אפילו יסבלו מחוסר פוריות בנוסף לכל מיני בעיות מולדות שנוצרות בזיווגים שלא בתחום עונת הזיווג.

המטרה היא שהפרט שאנחנו מגדלים יגיע למשקל אופטימאלי איך שמתחיל שינוי העונה שמשפיע על כל ההתנהגות של הנחשים לקראת הרבייה.

תכנון ארוך טווח של האכלה נכונה (כמו שצוין מקודם) עדיף הרבה יותר להבאת הפרט למצב רבייה נכון וטבעי.

דוגמא: דמיינו את הבואה שלכם בגיל של בין 4-6 שנים שלבטח אוכלת קרוב ל- 25 עכברים בשנה כדי לגדול נכון (פחות לגבי זכרים) ולהגיע למשקל רבייה מתאים.

במקום להאכיל אותם בצורה מאסיבית במהלך החודשים החמים, נפרוש את תהליך ההאכלה ל- 24 השבועות שבין יוני לדצמבר.

חלק מהפרטים (בפרט אמהות שמתאוששות מהשרצה קודמת) יציגו לנו דפוס אכילה מאוד אגרסיבי במהלך החודשים החמים.

אנחנו לא נותנים ארוחות נוספות לבואות אלו מלבד מקרים בודדים של נחשים מאוד מאוד רזים, אנחנו מאוד בטוחים בשיטה ובתוכנית ההאכלה שלנו שמביאה את הנחשים למשקל אופטימאלי בדיוק לקראת עונת הזיווג.

אנחנו חייבים לקחת בחשבון את האקלים באזורנו ולהתאים את התנאים של הגידול לאותו אקלים. אצלנו, פרטים בוגרים שפוטנציאלית מיועדים לריבוי מתחילים בקירור ובהפחתה של שעות האור לקראת השבוע הראשון של נובמבר.

מניסיון שלנו תתי המין של הקונסטריקטור מגיבים הכי טוב אחרי הפחתה של עד 20% ואנחנו מנסים להשיג את זה עד השבוע של ה-קריסמס (בין ה- 20 ל- 25 לדצמבר).

בתת המין של ה- BCI, הנחשים יתחילו להגיב נורמאלי לאחר הפחתה של כ- 12%  בלבד.

עם הטמפרטורות הרגילות הרצויות הם בסביבות ה- 32 מעלות אזי שלקראת הראשון בינואר הטמפרטורה שאנחנו מגיעים אליה היא בסביבות ה- 21 מעלות ואפילו לפעמים עד ל- 18.5 מעלות, במיוחד בתת המין BCC.
אנחנו צריכים לבדוק ולעמוד בטמפרטורות אלו עד כמה שניתן.

המסה היחסית של הנחש היא גורם חשוב מאוד בהפחתת הטמפרטורה של הנחש.

זה יכול לקחת הרבה יותר זמן ממה שאנחנו חושבים כדי שגוף הנחש יגיע לטמפרטורה הרצויה.

חייבים רק לזכור תמיד שהטמפרטורה של גוף הנחש, אסור שתרד מתחת ל- 15 מעלות או לחלופין שלא תעלה מעל ה- 35 מעלות, טווחים אלו כבר מאוד מסוכנים לבריאות הנחש.


תצפיות של רבייה:

זכרים של קונסטריקטור אימפרטור יתחילו לחזר אחרי נקבות בוגרות כדי להכשיר את הנקבות לרבייה, קצת לפני או קצת אחרי שהטמפרטורות ירדו לתחום הרצוי.

הם מזדווגים חזק כאשר הטמפרטורה נמוכה יחסית ויציבה, כשטמפרטורה עומדת על 23 מעלות זה בדרך כלל האות להתחלת טקס הזיווג.

החיזור וההזדווגות לעיתים תכופות ייפסק עם הטמפרטורות יעלו על 29 מעלות.

זוגות של קונסטריקטור קונסטריקטור מחכים עוד כמה שבועות והרבה פעמים הזדווגו בטמפרטורות נמוכות מאוד.

תנאים מעל 25-26 מעלות יפסיקו את הזיווג ברוב הקבוצות.

חשוב שוב לציין שאנחנו מדברים על טמפרטורת גוף ואין מספיק מידע על התנהגות רבייה בטמפרטורות ספציפיות לאורך זמן.

אולם המידע שמוצג לנו כאן יכול להיות מאוד שימושי בבניית תוכנית רבייה ארוכת טווח.

אצלנו, ניסיונות הזיווג מתחילים בדצמבר וכמעט כולם מסתיימים לקראת אמצע מרץ (רוב הזיווגים המוצלחים קורים בין קריסמס ליום האהבה).

אחרי שהזיווג מסתיים, אנחנו מתחילים לעלות את הטמפרטורה של הנקבות, תהליך זה גורם לזכרים לאבד את העניין בזיווג והם פשוט מתנתקים וממשיכים בפעילות השגרתית הרגילה שלהם.

פרטים יחידים מכמה קבוצות שונות ידגימו לנו דווקא רצון להזדווג מחוץ לתקופה, דבר כזה קורה לעיתים בזמן שאנחנו מחזירים את הטמפרטורות למצב נורמאלי.

תופעה זו נצפתה אצלנו בחווה על בואות מזני Trinidad ו- Surinam, אחרי הבנת התופעה שינינו לזכרים האלה את זמני ההאכלה והתאפסנו על מחזור הרבייה שלהם.

יש מגדלים לחוצים ונלהבים שתקופה קצרה כזו של שלושה חודשים בשנה לא מספיקה להם והם ינסו להרבות את האוסף שלהם לאורך כל השנה.

לפעמים, במיוחד עם הנחש לא נחשף לשיטת העונתיות או לעונתיות בכלל במהלך חייו, זיווגים אלו יניבו וולדות בתנאי כמובן שהנחש הואכל במאסיביות על מנת לעלות במשקל ולגרום לביוץ.


אז למה עם כן לא לנסות זיווגים מחוץ לעונה?

תשובתי היא שאין תשובה חד משמעית, לטעמי השיטה שלנו מציגה גישה טבעית יותר לכל מחזור הילודה של הבואות.

אפשרות החיזוי, אחוזי ההצלחה גבוהים וההפחתה של סיבוכים מולדים מושגים על ידי שימוש בשיטת העונתיות ותכנון מערך אכילה נכון לשימור גדילה נכונה (ובריאה) של הנחש, כל זה עולה על האפשרות המקרית שנצליח להרבות את הנחשים שלנו שלא במהלך העונה.

אז נכון שאולי נצליח להעמיד עוד מחזור של וולדות אבל באיזה מחיר? האם הסיכון לנחש ולוולדות באמת שווים את זה? 


לסיכום

אנחנו לא ממש מסתמכים על הרעיון של ספירת הימים מרגע הפגשת הנחשים או טרום הביוץ, כדי לקבוע את תאריך ההשרצה.

זה נובע כנראה מהמגוון הגנטי הגדול שיש לנו בקבוצות הרבייה בהשוואה לקולוניות בטבע שנמצאים במחזורים קבועים.

אנחנו גם מאפשרים לנקבות המעוברת שלנו, שיפוע טמפרטורות רב יותר מאשר שמגדלים אחרים יאפשרו.

מספיק לנו לציין שצפינו בהמון השרצות ללא כל סיבוך מ- 97 ימים לאחר ההזדווגות ועד ל- 252 ימים לאחר ההזדווגות כך שבאמת קשה לקבוע את תאריך ההשרצה אצלנו.

אמהות שמחכות להשרצה שברשותנו, משילות פעם, פעמיים ואפילו שלוש פעמים לפני ההשרצה, במקרים נדירים יצאו לנו השרצות אפילו ללא השלה אחת לפני ההשרצה.

הערות:

1) גודל הרבייה המוסכם משתנה בין אזורי המחייה השונים. הבואה הקטנה ביותר יכולה להשריץ ללא סיבוכים כשהיא בקושי בגודל של מטר ובמשקל של פחות מ- 2 ק"ג, זנים אחרים יהיו גדולים במידה ניכרת.

לעניות דעתנו, הגודל הוא שולי לעומת הגיל על מנת שהבואה תגיע לבגרות מינית. מתחילת 1979, Neil Ford סיפק מידע שהנחשים שמשריצים וולדות חיות, נתקלים באותם בעיות של הריון בגיל מוקדם מידי כמו חיות רבות אחרות.

נחשים שכמעט בוגרים או חצי בוגרים שכביכול נמצאים בגודל המתאים (פיזי) "לסחוב" וולדות, מספקים מספר נמוך יחסית של וולדות בריאים והם מכלים הרבה יותר מרזרבות השומן בגוף שלהם מנקבות מבוגרות יותר באותו הגודל הפיזי. וכמובן שגם הניסיון הוא פקטור חשוב, יותר וולדות בריאים וגדולים ייולדו לאמהות בעלות ניסיון וותק.

זירוז הביוץ בבואות צעירות מתחת לגיל 3 על ידי האכלה מאסיבית, הוא תהליך מסוכן הן לנחש והן לוולדות ולאורך הזמן הם יתקלו בבעיות רבות לעומת נחשים שהגיעו לגיל המתאים (לבגרות מינית).


2) ערפל, התזה של מים או גשם - השפעה על הבואה קונסטריקטור:

זוגות של נחשים ברבייה כמעט בכלל לא מושפעים מממטרים בשבי. ללא ספק התקופה של העונה הרטובה יש לה השפעה כלשהי על חיות אלו בטבע.

יכול להיות שהתזת מים על הנחשים יכולה לעזור בתהליך הרבייה (דימוי של התנאים בטבע) אם היינו מדמים זאת לאורך כל השנה ולא רק בתקופת הרבייה.

אנחנו לא מבצעים זאת אצלנו ולא ראינו שיש לזה השפעה שלילית על מחזורי הרבייה של הנחשים.

מעשיות וסיפורים לגבי בואות שמשריצות בזמן סערות על מנת להסוות את הוולדות שלהם מפני טורפים לא עומדות בקנה אחד עם ניסיון של שנים על תצפיות והבנת מחזורי הרבייה של הנחשים.


3) יש דיווחים ששינויים בלחצים ברומטרים (לחץ אטמוספרי) משפיעים על התנהגות הרבייה של הבואות ואפילו על ההשרצה.

אנחנו גם הבחנו בזאת, אולם לא ראינו שזה משפיע סטטיסטית על כל תהליך הרבייה. תהליך ההשרצה מושפע יותר מתנאי הנחש בזמן ההיריון מאשר שינויי לחץ אטמוספרי.

4) הערה חשובה אחת: רבייה מוצלחת של בואה קונסטריקטור אפשרית אך ורק עם חיה בריאה שמרגישה בטוחה בסביבה שלה ללא קשר באיזה שיטה משתמשים כדי להגיע לביוץ.

כל שיטת ריבוי מוצלחת תהיה מבוססת על כלוב גדול וטוב, ניקיון הכלוב, חופש ממתחים ומחלות וכמובן אוכל באיכות טובה. זה לכשעצמו היא מטלה לא קלה ואסור להשאירה ליד המקרה, אנחנו מורידים את הכובע ל"חובבנים" שמצליחים לשמר את הסביבה הנ"ל לבואות שלהם ודורשים מכולם להגיע לרמה כזו.

אז לכל המגדלים ה"חובבנים" שנמצאים שם, קדימה לעבודה, לספק לבואות שלכם את כל התנאים האופטימלים להמשך גידול ארוך שנים.

5) לא רצוי לנסות להאכיל וולדות של בואות עד לפחות שבוע אחרי שהם השילו את העור שלהם מרגע ההשרצה.

האכלת וולדות מוקדם מכך יכולה לגרום למעגל של הקאות ואיבוד משקל שייתכן והנחש לעולם לא יצליח להתאושש ממנו.

הבחנו גם שהאכלה מוקדמת לפעמים גורמת לוולדות לפתח פחד מהאוכל שניתן להם מה שיכול לגרום לבעיות מתמשכות של הפרעות אכילה.

6) אזהרה, הבחנו שהאכלה של בואות בהריון בארוחה גדולה מידי או שארוחה או שתיים בסמיכות לסיום ההיריון יכולה לגרום ללידה מוקדמת ולא בריאה הן לנחש והן לוולדות.

וידאו הסבר אודות זיווג בואה שיצר גולש ביוטיוב (אנגלית)


זיווג בואות בוידאו

כתבו תגובה...
0 תגובות

הערוץ שלנו ביוטיוב

 
fbannergroup