big slide
גולגולת נחש

שלד של פיתון בורמזי ענק שצולם במוזיאון בתילאנד.

איברי חישה:

איברי החישה של הנחשים שונים באופן מהותי ומיוחד מאלה של יונקים וחיות אחרות, בעוד שלרוב, חיות יסתמכו על חושי הראייה והשמיעה, נחשים מסתמכים על חושי הריח והמישוש. אין להם עפעפיים אלא כיסויי מגן שקופים ששמו בלועזית הוא BRILLE - משקף. קיום שכבה זו מגבילה את תנועת העיניים שלהם במידה ניכרת .

כמו כן, אין להם אוזן חיצונית, תיכונה או עור תוף. כתחליף הם מצויידים בעצם מזערית ורגישה ששמה בלועזית collumela - קולומלה. עצם זו רועדת כאשר היא נחשפת לגלי קול המועברים דרך הקרקע, וכמו כן דרך האוויר אך רק בתדרים מאוד נמוכים.

נחשים כמו כן מריחים באופן אחר מיונקים, יונקים שואפים חלקיקים אל תוך חלל האף דרך הנחיריים ושם חלקיקים אלה מגיעים במגע עם עצבי ריח. לנחשים גם יש אף ונחיריים אך אלה לא משמשים כאיבר חישה.

במקום זאת, הלשון שלהם מתפקדת ככלי המעביר חלקיקי ריח אל חלל הנמצא בגג בלוע (חיך). חלל זה בא במגע עם איבר הנקרא "איבר ג'ייקובסון" הקולט את החלקיקים ומקטלג אותם כטרף, טורף וכו'... שלא כמו ביונקים, תפקיד הלשון אינו בטעימה או סיוע באכילה אלא כלי עזר לחוש הריח.

נחשים מסויימים הם בעלי "חוש שישי" שאף יונק לא יכול לזקוף לזכות עצמו. צפעים ועכסנים, ושאר הנחשים השייכים למשפחת ה pit vipers (תרגום חופשי: צפעוני בורות) הם בעלי חרירים מיוחדים הממוקמים בין העיניים לנחיריים.

חרירים אלה הינם חיישני טמפרטורה רגישים במיוחד ותפקידם לזהות הפרשי טמפרטורה כאשר מתקרבים לטרף בעל דם חם לדוגמא. ישנו חלל פנימי וחיצוני. הפנימי בעל טמפרטורת הגוף של הנחש עצמו ואילו החיצוני חשוף לסביבה ומתחמם או מתקרר בהתאם לסביבה- החריר החיצוני מתחמם בהתקרבו לטרף וכך הנחש יודע שישנו גוף חם יותר מהסביבה באיזור.

איברים אלה כה רגישים שהם יכולים לחוש הפרשי טמפרטורה של עד ל 0.002 מעלות צלזיוס.

חרירים טרמיים

וידאו - אייך הנחש נושם


שכבת מגן\ציפוי

נחשים, ככלל הזוחלים, מכוסים בקשקשים המגנים עליהם מפני פגעים פיזיים והתייבשות. הקשקשים הנמצאים על צידי הנחש ובחלקיו העליונים קטנים מאלה הנמצאים על גחונו של הנחש- קשקשים גדולים אלה משמשים כהגנה יעילה על החלק שבא במגע עם הקרקע. הקשקשים מסודרים במגוון רב של צבעים וצורות ושלא כמו בעלי חיים רבים, כמעט ובלתי אפשרי לאבחן ממבט חיצוני בלבד את זוויגו (מינו) של הנחש.

למרות שלרוב נחשים מתוארים כ"חלקלקים", עורם מאוד יבש. בעורם ישנן רק שתי בלוטות עור ואלה נמצאות באיזור הביב ומפרישות ריח כדי למשוך זכרים, לסמן טריטוריה ולהרתיע טורפים. בניגוד לחיות אחרות, נחשים לעולם לא מפסיקים לגדול - כתוצאה מכך, נחשים מעת לעת משילים את עורם. לפני ההשלה, עורו של הנחש יהפך לדהוי וכחלחל, העיניים גם הן יהפכו למעוננות כתוצאה מהשתחררות נוזלים בין השכבה הישנה לחדשה של העור.
קרדיות, תזונה לקויה וסטרס עלולים לגרום לבעיות השלה.

ברוב המקרים הנשל ירד כפיסה אחידה, היוצאי דופן הם העכסנים אשר בקצה זנבם יש "רעשן". בכול השלה, מתווסף עוד מפרק לרעשן.

אמונה רווחת ושגויה קיימת שניתן לבדוק את גילו של הנחש על פי כמות הפרקים ב"רעשן", אך הדבר אינו מדוייק מכיוון שהנחש לא משיל תמיד בקצב קבוע, כמו כן שבמהלך ההתבגרות נחש בריא יכול להשיל פעם בחודשיים. במהלך חייהם, עלולים נחשים לאבד פרקים עקב פציעה כזו או אחרת- לכן שימוש בשיטה זו אינו מדוייק.

תנועה

שרירי הנחש משמשים גם לדחיפת טרפם בתוך גופם דרך מערכת העיכול וגם לתנועה. ישנן 4 צורות תנועה בסיסיות:

תנועה לטראלית:

תנועה זו היא תנועה פיתולית, תנועה זו היא הנפוצה ביותר ועל ידי פיתול גופם, הם מגיעים למקסימום מהירות. כול נחשי המים משתמשים בתנועה זו בכדי לשחות. זוהי ה"זחילה" הקלאסית.

תנועה רקטיליניארית:

נחשים גדולים וכבדים מאמצים תנועה הדומה לזו של זחל, על ידי הפעלת שרירי הבטן שלהם הם מסוגלים להזיז חלקים מגופם ואז לגרור את השאר קדימה- תנועה בקו ישר ללא פיתול.

תנועת פיתול צידי:

ישנו נחש ושמו Sidewinder המשתמש בצורת התקדמות זו. על ידי פיתול צידי בצורת האות S הנחש מאפשר לחלקים מגופו לנתק מגע עם האדמה בעוד שאחרים מחליקים על פני חול המדבר הצורב- תנועה גלית צידית זו היא ייחודית לסוגים ספציפיים של נחשי מדבר ומניעת המגע עם החול מונעת גרימת כוויות. תנועה גלית, אלכסונית המותאמת באופן מושלם למדבר.

תנועה קונסרטינית:

הנחש מתפתל לצורת קפיץ ואז מיישר את ראשו קדימה וכלפי מעלה תוך כדי יישור גופו, תנועה טיפוסית לנחשים המטפסים על עצים.

תנועה קונסרטינית

וידאו - אייך הנחש זוחל



וידאו - אייך הנחש שוחה



מבנה שלד ולסת

שלדו של הנחש אינו מאוד מורכב מכיוון שהוא מחוסר גפיים. בבואות ופיתונים ישנם שרידים של עצמות אגן קדומות שבמינים מסויימים אפשר אפילו לראות חיצונית כבליטות הנקראים "דורבנות" ויש להם תפקיד בהליך ההתרבות והחיזור. מלבד יוצאי דופן אלה, לנחש יש רק חוליות, בין 150-300 בממוצע שלכול חוליה מחוברות שתי צלעות- מספר זה לא כולל את החלק הזנבי שנמתח מהקלואקה והלאה (ביב).

חלק ייחודי מאוד בנחש הוא הגולגולת ומבנה הלסת. התאמות אבולוציוניות מאפשרות לנחש לאכול טרף גדול בהרבה מראשו. העצמות מחוברות על ידי חומר אלסטי וסחוס המאפשר מתיחה וגמישות רבה. כמו כן הלסתות נפגשות בחלק מאוד אחורי בלסת, מה שמאפשר לפתיחת לוע מאוד רחבה. בנוסף לכך, שני צידי הלסת התחתונה אינם מאוחים כלל, עובדה זו מאפשרת הזזה נפרדת של כול צד הצידה. הנחש מצוייד בזוג עצמות המשמשות כקרס כפול ליד המפרק אשר באפשרותו להזיז בתנועה צידית כדי "להוביל" את טרפו פנימה, עצמות אלה שמן קווארדטה (quardate).

יתרון נוסף העומד לצידו של הנחש הוא העיקול של שיניו הפונות כלפי הגרון. שיניים אלה מאפשרות אחיזה מעולה על טרף ומונעת ממנו בריחה ומאבק. שיני הנחש מושרשות בעצם וגדלות מחדש - דבר שהוא הכרחי מכיוון שבזמן הזנה, איבוד שיניים הוא נפוץ למדי.

ישנם שלושה מבני לסת ושיניים בסיסיים נפוצים אשר תלויים בשיטת הציד של הנחש:

מבנה לסת של נחשי חנק: לכול הנחשים שאינם ארסיים יש שתי שורות שיניים עליונות ושורה תחתונה אחת של שיניים חדות ומעוקלות, גם אם נחשים אלה לא חונקים את טרפם.

נחשים ארסיים מצויידים במבנה אחד מהנ"ל:

  • ניבי עם חרירים (Grooved fanged) - לנחשים אלה יש שורה בודדת של שיניים עליונות וישנו חריר בשן אשר דרכו ארס נסחט מבלוטת הארס ועוטף את הניב, כך בעת ההכשה, הניב מכוסה בארס.
  • ניבי חלול (Hollow Fanged) - מבנה הלסת הזה דומה למבנה הקודם, ההבדל הוא בניבים עצמם שהינם חלולים ומשמשים כמחט היפודרמית. ישנם ניבים אשר מתקפלים לתוך שני חרכים בגג הפה אך בנחשים אחרים ישנם ניבים זהים מקובעים שאינם מתקפלים אלא נשארים בעמדה "זקורה" כול הזמן.
גולגולת נחש

מערכת הנשימה:

מערכת הנשימה מורכבת מהטרכיאה (קנה הנשימה), סמפונות, שק אוויר והריאות. קנה הנשימה מתחיל ב"גלוטיס" (אחורי הלוע) וליד הלב מסתיים בפיצול לשתי סמפונות. הסמפונה השמאלית מובילה לריאה השמאלית שהינה קטנה ומנוונת כתוצאה מאי שימוש.

לעומת זאת הסימפונה הימנית מובילה לריאה הימנית שהינה מוארכת. הריאה בנויה משני חלקים, אחד מוקף בכלי דם שם יש חילוף של גזים (פחמן דו חמצני וחמצן) וצד ללא כלי דם- צד זה נקרא שק אוויר אשר יש לו תפקיד בוויסות הלחץ בתוך גוף הנחש. מכיוון שלנחש אין סרעפת, הנשימה נשלטת על ידי השרירים הגופיים של הגוף הנובעים מתנועת הנחש וצלעותיו.

מערכת העיכול:

מערכת העיכול מורכבת מושט, קיבה, המעי הקטן, המעי הגס ובלוטות. הושט מקביל לשק האוויר ונמתח לאורך ה"פארינקס" (גרון) עד לקיבה. ביונקים הושת מאוד שרירי ודוחף מזון בכחות עצמו לקיבה, בנחשים הושט כמעט מחוסר שריר ודחיפת המזון מתבצעת על ידי תנועתיות הגוף כולו.

המפגש בין הושט לקיבה אינו מוגדר והקיבה עצמה הינה מאוד פשוטה. המעי הקטן גם הוא פשוט למדי, יש בו קפלים פנימיים כדי להגדיל את שטח הפנים שלו אך בעיקרון זהו צינור מוארך הסופג חומרים מזינים ומשאיר פסולת שמועברת למעי הגס ואז דרך הקלואקה (ביב) נפלט החוצה. הביב הינו חלל משותף למערכת העיכול, שתן והרבייה.

הלבלב, כיס המרה והכבד משוייכים למערכת העיכול. הכבד הוא האיבר הפנימי הגדול ביותר בנחש וממלא את החלל בין הלב לקיבה. אחד מתפקידי הכבד הוא ייצור אנזים אשר שמו הוא "בייל" (Bile), זהו אנזים מאכל. הטחול וכיס המרה נמצאים בקצה הכבד. כיס המרה מכיל את ה"בייל" שמייצר הכבד ומשחרר אותו בעת הצורך למעי הקטן.

הלבלב גם הוא מייצר אנזימים מאכלים המוזרמים למעי הקטן בעת הצורך וכמו כן מייצר הורמונים לוויסות רמת הסוכר בדם.

מערכת לב-ריאה:

שני פרוזדורים (או עליות) וחדר מרכיבים את לב הנחש המחולק לשלושה חלקים. העלייה הימנית והשמאלית מקבלים דם מהגוף והריאות, מועבר דרך החדר בכדי לחזור למחזור הדם. הלב עטוף בשקיק הנקרא pericardium- פריקארדיום. הלב ממוקם ליד ההתפצלות של הסמפונות ובגלל שאין סרעפת, מסוגל לזוז בחלל הפנימי - תנועתיות זו מגנה עליו ומונעת מחיצתו כאשר טרף גדול עובר דרך הושט.

הטחול מחובר לכיס המרה והלבלב ומשמש כמסנן דם ומפרק תאי דם אדומים מתים. בלוטת התימוס נמצאת משכבת שומן הממוקמת מעל ללב ומשחקת תפקיד בהבשלת תאים מיוחדים הקשורים למערכת החיסונית. 

מערכת אנדוקרינית:

המערכת האנדוקרינית הינה מערכת של בלוטות המפרישות הורמונים לוויסות ויוזמה של הליכים החיוננים לתפקודו של הגוף. לנחשים יש אותן בלוטות כמו ליונקים, דוגמא לאלה הינם: הטרואיד, פרא-טרואיד ובלוטות האדרנל (יותרת הכליה).

בלוטת הטרואיד נמצאת באיזור הגרון ותפקידה וויסות הליכי גדילה והתפתחות תקינים. בלוטת הפרא-טרואיד צמודה לטרואיד ועוזרת באיזון חילוף החומרים ובקרה על כמות הסידן בגוף. שתי בלוטות האדרנל ממוקמות בקרבת הכליות ומחוברות בממברנות לצידי הגוף באיזור הזנב. בלוטות אלה בין השאר מייצרות את ההורמון אפינפרין (אדרנלין) האחראי על הגברת קצב הנשימה והלב כאשר הנחש חש בסכנה.

מערכת השתן והרבייה:

הכליות אחראיות למתן שתן. בנחשים, הכליות מאורכות והימנית מעט יותר גבוהה מהשמאלית (לכיוון הראש של הנחש). הכליות מסננות את הדם מפסולת באופן מרוכז שופכנים לקלואקה (ביב). השופכן הינו צינור חלול ומוארך (שתנן של זוחלים אינו זהה לשתן של יונקים עקב הרכבו וריכוזו).

ביונקים השתן מועבר לבלוטת השתן ושם מרוכז עד לריקון דרך צינור מוביל השתן. בנחשים אין את הבלוטה הנ"ל ולכן השתנן מועבר ישירות לביב.

גונדות המין

אשכים בזכר ושחלות בנקבה, גם הן ממוקמות כך שהימנית גבוהה מעט יותר מהשמאלית. כמו כן אלה ממוקמות יותר גבוה (לכיוון הראש) מהכליות. בנקבה, השחלות ממוקמות ליד החצוצרות המובילות ביצים אל הרחם לפני כניסתן לביב. חלק מהנחשים מטילים ביצים ואחרים משריצים.

ביונקים, לכול זכר יש שתי תעלות המשוייכות לכול אשך, ,אפידידימיס" ו"דוקטוס דפרנס". בנחשים אין אפידדימיס והזרע מועבר דרך הדוקטוס דפרנס לביב. לזכרים יש זוג איברים בשם "המיפנס" (hemipenes).

אלה נמצאים בצד האחורי של פתח הביב ומשמשים להעברת הזרע לנקבה אך הנחש משתמש רק באחד מהם בכול פעם. איברים אלה נמצאים בסמוך לבלוטות האנליות שקיימות גם בנקבות.


אנטומית נחש זכר

נחש זכר:

  1. A- טרכיאה: קנה נשימה
  2. B- ושט
  3. C- בלוטת טימוס
  4. D- טרואיד
  5. E- לב
  6. F- ריאה שמאלית(מנוונת)
  7. G- ריאה ימנית
  8. H- שק אוויר
  9. I- כבד
  10. J- כיס המרה
  11. K- קיבה
  12. L- טחול
  13. M- לבלב
  14. N- אשך ימין
  15. O- בלוטת האדרנל (יותרת הכליה)
  16. P- דוקטוס דפרנס
  17. Q- כליה ימנית
  18. R- שופכן
  19. S- מעי גס
  20. T- קלואקה\ביב
  21. U- בלוטות אנאליות\ריח
  22. V- המיפינס
  23. W- המעי הקטן
אנטומיה נקבת נחש

נקבה:

  1. A- טרכיאה: קנה נשימה
  2. B- ושט
  3. C- בלוטת טימוס
  4. D- טרואיד
  5. E- לב
  6. F- ריאה שמאלית (מנוונת)
  7. G- ריאה ימנית
  8. H- שק אוויר
  9. I- כבד
  10. J- כיס המרה
  11. K- קיבה
  12. L- טחול
  13. M- לבלב
  14. N- שחלה
  15. O- בלוטת האדרנל (יותרת הכליה)
  16. P- חצוצרה
  17. Q- כליה ימנית
  18. R- שופכן
  19. S- מעי גס
  20. T- קלואקה\ביב
  21. U- בלוטות אנאליות\ריח
  22. V- רחם
  23. W- המעי הקטן

וידאו - אנטומיה של נחש - הסבר על האיברים, לא לבעלי לב חלש - סרטון 1




וידאו - אנטומיה של נחש - הסבר על האיברים, לא לבעלי לב חלש - סרטון קצת יותר מפורט



Holly Nash, DVM, MS
Veterinary Services Department, Drs. Foster & Smith, Inc.
DVM-doctor, veterinary medicine
תרגום של המאמר המקורי מלינק:
http://www.peteducation.com/article.cfm ... cleid=2974
כול הזכויות שמורות להם.

כתבו תגובה...
0 תגובות

הערוץ שלנו ביוטיוב

fbannergroup