big slide

עקרב אמפרור

משפחה: עקרבים
נכתב על-ידי: guy.g
מספר צפיות: 4599

העקרבים משתייכים לסדרה מיוחדת, הנמנית עם מחלקת העכבישנים.
במחלקה זו נכללים גם העכבישים, העכשובים והקרציות.
יותר מ- 1200 סוגי עקרבים מצויים על פני כדור הארץ, כאשר רובם חיים באיזורים החמים.
בישראל 21 סוגי עקרבים.

 

וידאו הכרות וכמה עובדות מגניבות על עקרב האמפרור


גוף העקרב בנוי שלושה חלקים:

ראש-חזה (בניגוד למחלקת החרקים, לא קיימת הפרדה בין הראש לחזה), בטן קדמית ובטן אחורית ("זנב"). בחלקו העליון של הראש-חזה ניתן למצוא זוג עיניים גדולות ובצידיו סט של 3-6 זוגות עיניים צידיות (מספרן משתנה בין הסוגים השונים ). בחלקו הקידמי של הראשחזה, מצוי פתח הפה. על פתח זה חוסות שתי כליצרות (גפי פה) דמויות צבתות זעירות ומשתי צדיהן ממוקמות שתי רגליים שהתפתחו לכדי מבנה הצבתות, המשמשות להחזקת הטרף ("ידי העקרב").

בחלקו התחתון נושא הראש חזה ארבעה זוגות רגלי הליכה, כאשר פתח המין ממוקם בין ירכי זוג הרגליים הרביעי ובצמוד אליו ניתן למצוא את המסרקיות- איבר החוש התחתון.
בבטן הקדמית, הבנויה שבעה פרקים, מצויים רוב האברים הפנימיים ובחלקה הגחוני של הבטן, בפרקים 3-6, ניתן למצוא את ארבעת זוגות פתחי הנשימה- זוג פתחים לכל פרק. פתחים אלו הם המקשרים בין מערכת הדם אל האוויר החיצוני. הנשימה הינה פאסיבית ואינה דורשת כל מאמץ או השקעה מצידו של העקרב.
"זנבו" של העקרב, למעשה, אינו זנב, אלא המשכה של הבטן בנוי מחמישה פרקים, כאשר שלפוחית הארס מחוברת אל פרק הזנב החמישי, האחרון, בנוסף לרקמת החיבור גם על ידי קבוצת שרירים חזקים, המשמשים להנעתה. במבט אל תוך בלוטת הארס ניתן לראות את שתי הבלוטות מייצרות הארס ואת השרירים המקיפים אותן. תפקידם של אלו האחרונים הוא "סחיטת" הבלוטות והזרקת הארס. בקצהה של שלפוחית הארס מצוי עוקץ חלול, העשוי שכבת "שיריון" (קוטיקולה) עבה וקשיחה. עוקץ זה, ננעץ באיזורי הגוף הרכים ודרכו מחלחל הארס אל גוף האובייקט.

עקרבים פעילים בעיקר בלילות ובשעות היום יסתתרו מתחת לאבנים או בינות סדקי עצים וסלעים. בין המינים הרבים, ישנם גם עקרבים החופרים בעצמם את מחילותהם בקרקע. בלילה הם יוצרים לצוד את טרפם - חרקים, עכבישים, ושאר פרוקי רגליים. לאחר שהעקרב הרג את טרפו, מוצץ העקרב את תוכן גוף החרק ומותיר את חלקיו הקשים, הבילתי ניתן לעיכול. עקרבים אינם תוקפים בני אדם, ועקיצתם הינה פעולת התגוננות בלבד.ארסם הינו נוירוטוקסיני, כלומר, פוגע במערכת העצבים. מקום העקיצה כואב, אך, בתחילה, אינו אדום או נפוח, רק אגלי זיעה קלים מופיעים, סביב האיזור. לאחר מכן, הנעקץ עלול לחוש קשיי נשימה, כאבים בחזה, בחילה, כאבי ראש והפרשה מרובה של דמעות ורוק. ידועים מקרי מוות רבים מעקיצוציהם של עקרבים, ברחבי העולם, וגם ישראל אינה יוצאת דופן. עם זאת תגובת הנעקץ לארס מושפעת מסוג העקרב וגודלו, ממשקלו של הנעקץ וכמובן ממידת רגישותו לארס.

תהליך חיזור,רבייה וגידול צאצאים של עקרב האמפרור

 

למידע נוסף אודות רבייה כנסו לקישור רביית העקרב

 

לסוג זה משתייכים 24 מינים, בינם נימנים כמה מהעקרבים הגדולים בעולם, על כן, לעיתים, נקראים הם "מלכי העקרבים".
העביד המלכותי (Pandinus imperator )הינו עקרב גדול ומרשים, המגיע לגדלים של 12-20 ס"מ, ומקורו ביערות הגשם של מערב אפריקה, כאשר רוב הפריטים המיובאים הינם מאיזור מגאנה (Ghana) וטוגו (Togo). מפת תפוצה של המינים באפריקה:

תמונה


כאמור, העביד המלכותי הינו אחד העקרבים הגדולים בעולם ( 12-20 ס"מ), עם זאת, זהו גם אחד ממיני העקרבים היחידים שניתן להחזיקם ביד, שכן עקרב הוא מאוד רגוע ואינו תוקפני. "ידיהם " העצומות הינן בעלות כוח לחיצה עצום, על כן רק לעיתים נדירות ישתמשו בארסם, על מנת להתגונן או לתקוף. בנוסף, לארסם השפעה מועטה על אדם, שאינו בעל רגישות מיוחדת, וקל מאוד ליצור את התנאים הנכונים למיחייתם. כל הנ"ל הפכו מין זה למומלץ מאוד בקרב מגדלים מתחילים. יש לציין, כי על אף שארסו של העביד המלכותי, בדרך כלל, אינו מזיק לבני אדם, גורם הוא לכאב רב.

ניתן לגדל עקרבים אלה בקבוצות קטנות, 2-3 פרטים יחדיו. כל עוד מסופק להם טרריום גדול מאוד, מצע עמוק, מזון בשפע ומקומות מסתור רבים. עם זאת, מומלץ לגדל אותם ביחידות, שכן, קניבליזם, אינו מופע נדיר בעקרבים.
כמו בכל העכבישנים, חשוב להגן גם על העקרב מאור שמש (UV) ישיר. סוג זה רגיש לקרני UV במיוחד, וחשיפה מוגזמת לקרניים אלו תגרום, בסופו של דבר, למוות.

הטרריום:

אופן עיצוב הטרריום לעביד המלכותי הינו חשוב ביותר. מקורם של עקרבים אלו באפריקה, בסביבה חמה ולחה, ויש לספק תנאים אלו גם בשבי. טרריום במידות 30x30x30 הוא המינימום לפרט בוגר.

 

מצע ולחות:

ניתן להשתמש כמצע בכבול, וורמיקוליט או בעירבוב בין השניים. בכל מקרה על מצעים אלו, להיות עמוקים דיים, כ 10 ס"מ לפחות. בטבע, סוג עקרב זה, נוהג להסתתר בין נקיקים ולחפור מחילות, שאורכן מגיע לעד כ- 30 ס"מ. המצע היעיל והעדיף הוא כבול, שכן הוא סופג נוזלים, מעלה את הלחות ולעקרב קל להתחפר בו. יש להניח בטרריום קליפות עץ, אבנים שטוחות, או שיברי עציצים קמורים, על מנת לספק לעקרב מקום, תחתו יחפור את מחילתו, בה יבלה את רוב זמנו . כדאי ורצוי להציב יותר מאפשרות מחבוא אחד לעקרב ותמיד מומלץ גם לשתול צמחים, שכן הם מקטינים את חלקה של הקרקע החשופה, ובכך מאיטים את קצב התנדפות המים מהמצע. על הלחות בטרריום להיות בתחום שבין 75%-80% אחוזי לחות. ניתן להגיע לרמה זאת ע"י ריסוס מים מספר פעמים בשבוע, לפי הצורך, וסיפוק כלי מים רחב לשתיה. הניחו אבן קטנה במרכז כלי השתיה, על מנת למנוע את טביעתו של העקרב, או של טרפו, בה.

טמפרטורה:

הטמפרטורה בטרריום צריכה להישמר בטווח 20-32 מעלות צלזיוס, כאשר 23-27 הינו התחום האופטימאלי. חימום הטרריום יכול להיעשות על ידי מנורת חימום, אך היא חייבת להיות בצבע אדום, משום שעקרבים אינם רואים אורך גל זה.דרך נוספת ויותר מומלצת היא חימום מתחת מצע, באמצעות שטיח או כבל חימום. חשוב להניח את אמצעי החימום כך שלא יכסה את כל רצפת הטרריום אלא רק חלקה. בדרך זו יווצר מפל טמפרטורה המאפשר לעקרב לבחור לעצמו את המקום המועדף עליו. מד טמפרטורה פשוט יאפשר לכם לעקוב אחר הטמפרטורה בטרריום.

 

וידאו הקמה והתקנה לטרריום שמתאים לעקרב אמפרור

 

מזון:

בטבע, עקרבים ניזונים מדיאטה עשירה של פרוקי רגליים ובעלי חוליות קטנים כלטאות ומכרסמים קטנים. הדיאטה המומלצת ביותר לעקרבים אלו צריכה להיות מגוונת. צרצרים, תיקנים, זחלים של חיפושיות קמח, ואף ולד עכבר מדי פעם. עביד מלכותי בוגר רצוי להאכיל כפעם בשבוע.

ביצוע הוראות פשוטות אלה יאפשר לכם, המגדלים המתחילים, להינות מגידולו של ענק נינוח ומרשים מסנטימטרים ספורים ועד לבגרות.

 

וידאו האכלה של עקרב האמפרור:

 

וידאו עקרב האמפרור תחת Black light

 

וידאו עקרב האמפרור בזמן התנשלות בצילום מהיר

AddThis Social Bookmark Button

תפריט מדור חסרי חוליות

הערוץ שלנו ביוטיוב

 
fbannergroup