big slide

שלשולי הומוס

נכתב על-ידי: אסף מורן
מספר צפיות: 2465

שם עברי: שלשולי הומוס

שם לועזי: redworm, brandling worm, panfish worm, trout worm, tiger worm, red wiggler worm, red californian earth worm

שם מדעי: Eisenia Fetida


שלשולים אוסטרליים אדומים שאוכלים את הפסולת האורגנית הביתית שלכם ומשאירים דשן אורגני משובח. ההומוס המתקבל נחשב לחומר הדישון הטוב ביותר ומחירו במשתלות עולה פי כמה על מחירו של קומפוסט רגיל. בטיפול נכון (הסיפור פשוט מאד) אין ריח בכלל!

התולעים מפשטות את תהליך המיחזור ומזרזות אותו כך שכל אדם עם חצר קטנה, רחבת בטון, גג או מרפסת, יכול למחזר בקלות את הפסולת האורגנית שמייצר משק הבית. בכך נחסכות כמויות גדולות של אשפה במזבלות כמו גם שלל גזי חממה המשתחררים בתנאים נטולי חמצן בעומק ערמות הזבל.

 

וידאו הכרות עם שלשולי הומוס


כדי להרבות אותם ולהחזיק גרעין גדול וחזק עקוב אחרי הכללים הפשוטים הבאים:

1) חושך: הן לא סובלות אור ואם לא תעזרו להן עם זה הן פשוט לא יעלו לשכבה העליונה- החשופה לשמש. אפשר לפזר עלים יבשים / גיזום דשא מעל הערימה, ואפשר להשתמש בברזנט נושם. האחרון מומלץ בעיני כי הוא מונע לחלוטין הופעת זבובונים ושומר על הלחות.

2) אוורור: אולי העניין החשוב ביותר, אוורור טוב מונע ריקבון ולכן גם מונע סירחון! קומפוסט מאוורר כיאות מריח כמו אדמה וגשם(...) מה גם שהשלשולים צריכים לנשום ולכן ימנעו מלהגיע לאזורים הלא מאווררים במיכל.

3) לחות:. השלשולים נושמים דרך העור וזה מחייב סביבה לחה. גם במקרה זה ימנעו מלהגיע לאזורים יבשים. בקיץ ובחלקים היבשים של החורף יש להשקות את המיכל כאילו הוא עציץ גדול.

4) ניקוז: הסביבה אמורה אמנם להיות לחה אך בשום פנים ואופן לא מוצפת! בתנאים ללא ניקוז התולעים הקטנות טובעות כמו גם הביצים.. ריח גופרית נלווה לכך במקרים קיצוניים במיוחד. יש לארגן ניקוז יעיל, ואם יש באפשרותכם לאסוף את הנוזלים (בערך שבועיים אחרי הפעם האחרונה שהוספתם זבל טרי- לפני זה מחזירים את הנוזלים לערמת הקומפוסט) זהו דשן נוזלי מעולה!

5) אספקת אוכל פרופורציונית לכמות התולעים: לא למלא את הכלי החדש (שגרעין הרבייה בו עוד לא מבוסס ומס' ה"פיות האוכלים" עוד לא עצום ורב) עד הקצה כבר בסוף השבוע הראשון. הן לא תספקנה לאכול ושאריות האוכל ירקיבו.. כלומר, לפני שמוסיפים אוכל חדש צריך לראות שמנת האוכל הקודמת בשלבי אכילה מתקדמים.. הזמן האידיאלי בין האכלה להאכלה תלוי כאמור במס' התולעים כמו גם בטמפרטורה (חורף/קיץ).. באופן כללי ובכמויות מתאימות לאוכלוסיה הם ישמחו לקבל כל פסולת אורגנית לרבות קליפות ירקות , שאריות תבשילים, נייר, נייר טואלט, השאריות בכלוב מהארנבת או התוכי המשפחתי ולהוציא בצל או שום טריים. בשר כדאי להוסיף בזהירות ובחתיכות קטנות לאוכלוסיה מבוססת.

6) טמ' לא גבוהות מדי- מעל 35 מעלות התולעים מתחילות לסבול, מעל 42 הן מתחילות למות.. זוהי סיבה נוספת להקפיד על צל מוחלט והשקיה סדירה, בשיא הקיץ טוב גם להשפריץ על המיכל. רצוי להמנע ממיכלים שחורים.

תולעת הופכת לבוגרת לאחר כחודשיים (ניתן לראות עליה את "חגורת הרבייה"), מאותו הרגע בכל מס' ימים היא מטילה נרתיק ביצים שממנו בוקעות, לאחר מס' ימים, 4-6 שלשולים צעירים, כמעט שקופים.

 

עקרונית אין צורך בערבוב אם כי זה מזרז את התהליך - יש לערבב בזהירות ומבלי לפגוע בתולעים! (אין אמת במיתוס כאילו אם חותכים שלשול, שני החלקים גדלים ומשגשגים..) אם מגדלים במיכל גלילי עם מכסה (מחורר ומאוורר כמובן) אפשר לגלגל על הקרקע באיטיות.

 

כלי גידול:

באופן כללי צריך איזה כלי גדול: או כלי גבוה ומחורר (אני לקחתי דלי אוכל לכלבים, חרצתי אותו עם מסור דיסק לאוורור והרכבתי רשת זבובים בחור בתחתית לניקוז) או כלי נמוך (אמבטיות גדולות או אמבטיות פלסטיק לתינוקות הן נמוכות מספיק כדי לאפשר אוורור מספק ללא הצורך בחירור הצדדים.) מכוסה בברזנט נושם. פיתרון נח במיוחד (אך לא הכרחי) הוא שימוש בקומפוסטר קנוי, עדיף בעל תחתית (או שמניחים רשת זבובים מפלסטיק) אך גם הפתוחים בצידם התחתון יתאימו בהחלט.

בשלב כלשהו תמלאו את הפח עד גדותיו. עכשיו מה?

יש כמה אפשרויות, המומלצת בעיני היא פח שני. הוצאת חלק מהתולעים והתחלה מחדש בפח שני תיתן לכם את האפשרות לתת לפח הראשון זמן מנוחה כדי שכל כולו יסיים את התהליך. אחרי שהוא סיים (בין חודש לחודשיים וחצי, תלוי בטמפ' ובמס' התולעים), ואתם רוצים להוציא את התולעים מההומוס המוכן (לשימוש כדשן לצמחים אפשר גם להשאיר אותם אם אין סבלנות..) יש פטנט קצת יותר מוצלח מלהוציא אותן אחת אחת: להניח עציץ עם רשת כתחתית מלא בפסולת מטבח טרייה מעל הקומפוסט המוכן- כל השלשולים המורעבים יטפסו לעציץ! עם אלו אפשר לחזק את האוכלוסייה בדלי השני (שהרי עובד בינתיים..), להתחיל מחדש בדלי הראשון (אם השני כבר מלא) או לחלק לחברים ומשפחה..

אוסיף רק על הוספת השלשולים למיכל קומפוסט "עובד" (לא הומוס, כלומר- ללא תולעים) -
ממש בתחילת תהליך ה"קומפוסטציה" ע"י חיידקים משתחרר חום רציני מהפירוק של החומרים האורגניים בו. בזמן זה יכולה הטמפ' לעלות בקלות עד60 או אפילו 70 מעלות. חום זה מזרז את פעילות החיידקים והורג את הזרעים שאולי הגיעו עם הגזם או ירקות המטבח, אולם טמפ' כזו תהרוג את התולעים! (עוד סיבה להכנסת המזון שלהם בחלקים ולא בבת- אחת) לאחר מס' שבועות החום נרגע ואפשר להוסיף אותן, הן יזרזו את המשך התהליך שאיטי כל כך בלעדיהן. גם קומפוסט מוכן הוא מזון טוב לתולעים שישביחו אותו להומוס, הזמין ומזין יותר לצמחים.

שימושים נוספים:
***בתולעים אלו משתמשים גם (אומנם בתהליך ארוך הרבה יותר- כשנה..) בהפיכת צואה (גם אנושית..) לקומפוסט.
***מבחינה תזונתית הם כמו השלשולים הישראלים אלא מכילים כמות גדולה יותר של ברזל (מכאן הם אדומים יותר..) ואני יודע שאפשר וכדאי להאכיל איתם דגים טורפים ודו- חיים..

 

תמונות נוספות של שלשולים מהמאגר האישי שלי :

מוקטןIMGP0296.JPG

מוקטןIMGP0291.JPG

 

לשאלות ורכישת גרעיני ריבוי: אסף מורן- פ"ת- 052-3336309

AddThis Social Bookmark Button

תפריט מדור חסרי חוליות

הערוץ שלנו ביוטיוב

 
fbannergroup