big slide

כיסנאי דואה - שוגר גליידר

נכתב על-ידי: Daniel_B
מספר צפיות: 10343

הקדמה

 

לאחר שקיבלתי מספר זעזועים לגבי המידע שמסתובב באינטרנט לגבי גידול שוגרים החלטתי לחבר מאמר מקיף לגבי שוגרים בתקווה שלמגדלים בארץ יהיה מקור מידע מהימן ומרוכז בו יוכלו למצוא תשובות לכל שאלותיהם הבסיסיות, מידע בסיסי לגבי התנאים להם שוגרים זקוקים ותשובה לשאלה "האם שוגר הוא חיית המחמד הנכונה בשבילי?".

 

מעבר לזה אני מקווה שמאמר זה ישפיע בצורה חיובית על תנאי הגידול של שוגרים אצל מגדלים בארץ וישב את תשומת ליבם של מגדלים (בין אם מגדלים וותיקים ובין אם מגדלים לעתיד) לדרישות המיוחדות שיש לחיית המחמד המופלאה הזו.

 

מאמר זה נכתב לאחר מחקר מעמיק ברחבי האינטרנט ובפורומים מקצועיים בחו"ל, שיחות עם וטרינרים, וניסיון אישי בגידול שוגרים זה 5 שנים.

 

כל התמונות המצורפות למאמר פרט לאלו של מוצרים (אשר נלקחו מהאתר הרשמי של כל חברה) התמונות של "השוגר השמן" צולמו על ידי.
 

האם שוגר הוא חיית המחמד הנכונה בשבילי?

דבר ראשון בואו נתחיל בלנפץ את השקר הכי גדול: שוגרים הם חיות מחמד לא טובות במיוחד. הם מסריחים, רועשים, ערים כל הלילה, מלכלכים, דורשים הרבה תשומת לב ועבודה, בלתי ניתנים לאילוף, יש להם דרישות מיוחדות כמעט בכל דבר, קשה לפעמים להרגיל אותם לידיים, הם לעיתים קרובות תוקפניים כלפי אנשים זרים (ולכן קשה לתת אותם לבייבי סיטר אם טסים לחו"ל כמו שאפשר עם כלבים (ולכל אחד מהם יש אישיות) כלומר כל אחד מהם יכול לסבול מ"קריזות" אחרות). מעבר לזה, במידה ויש להם בעיה בריאותית צריך לחפש בנרות וטרינר שיודע משהו עליהם.

היגיינה: שוגר לא יהסס "להטיל את מימיו" או "להפריש צואה" עליכם. בדקות הראשונות לאחר ההוצאה מהכלוב (בייחוד אם זה אחרי שינה) אפשר לצפות לשניהם. הזכרים לעיתים אף ישתינו עליכם בכוונה כדי "לסמן טריטוריה". בקיצור צפו לזה שהשוגרים "ישתינו עליכם בקשת" כמו שאומרים.

ריח: לשוגרים עצמם אין ריח רע אך לשתן ולצואה יש ריח די חזק. מה גם שאם לא מנקים להם את הכלוב כל יום שאריות הפירות והירקות נרקבים מהר מאוד ׁ(בייחוד בקיץ) וגורמים לריח רע ובנוסף מושכים זבובים לכלוב. בנוסף זכרים (זכרי אלפא) יסמנו טריטוריה וגם את שאר חברי הלהקה (אם הזכר מוכתם בצוררה טובה זה כולל אתכם). ריח זה יותר חזק בעת תקופות הרבייה ויכול להוות בעיה לחלק מהאנשים.

זמן: שוגר בודד זקוק ללפחות שעה של טיפול באופן יומיומי(!) עבור גור (ג'ואי – שם כללי לגור של חיית כיס) הטיפול ארוך בהרבה ומסביב לשעון. בין הדברים שגוזלים זמן בשוגר ניתן למנות את הניקיון על בסיס כמעט יומי, הכנת סלטי פירות וירקות טריים כל יום, צומת לב ומשחקים של כשעה ביום והכנת אוכל מיוחד כל שבוע או לחילופין הזמנות תקופתיות מחו"ל של מוצרים שלא נמכרים בארץ וקשים להשגה.

אורח חיים: למרות שבגילאים מוקדמים מאוד שוגרים יתאימו את שעות השינה שלהם אליכם (או יותר נכון ישנו ויתעוררו לעיתים תקופות במשך כל היממה) ברגע שהם מתבגרים הם יחזרו להיות היצורים הליליים שהם, וישנו כל היום ויהיו ערים כל הלילה.

רעש: שוגרים הם חיות לא רועשות במיוחד אך לא נדיר לשמוע אותם "בוכים" או "נובחים" במשך חצי שעה בלילה כדי לקבל תשומת לב, לנסות למצוא חברי להקה אחרים או מכל מיני סיבות לא ברורות. מה גם שהרעש שלהם מקפצים בתוך הכלוב הוא די חזק ונמשך לאורך שעות ארוכות כל לילה. להציב את הכלוב בחדר שינה לא מומלץ בכלל (אלא אם אתם ניחנים ביכולות שינה מעוררות השתאות).

 

מקום: מכיוון ושוגרים שוכנים בצמרות העצים והם בע"ח אקטיביים ותזזיתיים הם זקוקים למרחב גדול. כלומר חלק מהסלון או חדר עבודה צריך להיות מיועד לכלוב (לפחות 50x50x50 ס"מ עבור שוגר בודד ועדיף אף כפול מזה) ומומלץ להרחיק כל דבר שלא תרצו שיתלכלך למרחק של כמטר מהכלוב.

עלות: עלות השוגר הינה זניחה ביחס לעלויות הרב שנתיות המצטברות של גידול שוגרים. ההוצאה הראשונית של שוגר + כלוב היא אמנם גדולה ובאזור ה-1500 ש"ח (800 לשוגר, 500 לכלוב, 200 לויטמינים וצעצועים) אך ההוצאות השוטפות עבור שוגר יחיד הם לפחות 400 ש"ח בשנה (במשך 12 שנים ואף יותר) ויכולות להגיע להרבה יותר מזה במקרים מסויימים.

 

מחויבות: המחויבות בעת קניית שוגר הינה גדולה. מעבר לכך ששוגר מוחתם בד"כ מוחתם לאדם אחד באופן מיוחד (בייחוד נקבות) וקשה מאוד להרגיל שוגר באותו אופן לאנשים אחרים, משך החיים הארוך שלהם של כ- 10 עד 15 שנים, הופך את השוגר למחויבות מסדר גודל של אימוץ גור כלבים ואף יותר.

אפשר לענות על "שאלון התאמה" קצר לגידול שוגרים:

illiams7/html/suitabilitytest.htmlhttp://homepage.ntlworld.com/kirsty.w

 

רקע

שם: כיסנאי דואה או באנגלית – Sugar Glider (משם גם השם "שוגר"). השם מדעי הינו Petaurus breviceps. השם באנגלית מרמז על שתי תכונות – Sugar (סוכר באנגלית) מרמז על אהבתם של שוגרים לדברים מתוקים ו- Glider (דואה באנגלית) מרמז על יכולתו לדאות מרחקים של מעל ל 55- מטר.


שמות נוספים שנתקלים בהם בדרך כלל בחנויות - "סנאי מעופף



אזור תפוצה: מדרום אוסטרליה לאורך החוף המזרחי עד לפפואה ניו גיני (גינאה החדשה) וכמו כן כל צפון
אוסטרליה ואיים הפזורים באזור.


תתי מין: עד היום הוגדרו 7 תתי מינים של Petaurus breviceps אשר שלושה מהם נמצאים באוסטרליה
והשאר בגינאה החדשה ואינדונזיה.


אקלים: לאורך אזור התפוצה שלהם ניתן למצוא אזורי אקלים מגוונים, החל מיערות גשם טרופים ועד
יערות באזורים בעלי אקלים אירופאי.


התנהגות בטבע: בטבע הם חיים בקבוצות המונות בד"כ 6-12 פרטים ואף יותר אך הממוצע עומד על כ 7-
פרטים כאשר היחס הממוצע בין זכרים לנקבות הוא 4:3 בהתאמה. בקבוצה כל הנקבות מתרבות אך רק
זכר אלפא (דומיננטי) יחיד רשאי להזדווג עימן.


ריחות וסימון טריטוריה: הרבה מהתקשורת של שוגרים נעשית באמצעות ריח. זכר האלפא הינו המסמן
העיקרי של הטריטוריה וכמו כן דואג לסמן את כל חברי הלהקה. סימון הטריטוריה נעשה באמצעות שתן
וכמו כן באמצעות 4 בלוטות: ראש, חזה וידיים. זכר האלפא יסמן חפצים בעזרת הבלוטות הממוקמות
בידיים ובחזה וחברי להקה בעזרת הבלוטה בראש.


קולות: התקשורת של שוגרים מורכבת ממספר קולות עיקריים (נביחות, קול אזהרה, קריאות, גרגור ועוד)
וכל מיני שילובים ביניהם. הקול הראשון שתתקלו בו עם שוגר הוא כנראה הקול שאומר "אל תגע בי אחרת
אני אביא בך ביס". התיאור המדויק ביותר שהצלחתי למצוא לקול הזה זה של מנוע דיזל ישן שלא מצליח
להניע. הקולות הבאים הם קולות של בקשת תשומת לב או קריאה לחברי הלהקה. עם הזמן כל מגדל
שוגרים ילמד לזהות את הקולות ומשמעותם. לשמיעת הקולות הנה מספר סרטונים שיעזרו להמחיש את הקולות המופקים ע"י השוגר:

 

נביחות-

 

שוגר "מתעצב"-

 

שירה/צרחות-

 



פיזיולוגיה: משקל של שוגר בוגר ובריא נע בין 100 גר' ל- 140 גר' ואף לעיתים גם 160 גר' (בד"כ זה כבר
נחשב עודף משקל, (זה כמובן תלוי בזוויג וכמו כן בתת המין)תתי מינים המגיעים מאזורים דרומיים
וקרים יותר נוטים להיות גדולים יותר). אורכם נע בין 24-30 ס"מ (כולל הזנב). לשוגרים שיני לעיסה חדות
ושתי שיניים תחתונות ארוכות וחדות במיוחד באמצעותן הם פוצעים עצים כדי לאכול את השרף. כמו אצל
בני אדם, השיניים אינן גדלות לאחר ההתבגרות (בניגוד מוחלט למכרסמים אשר להם שיניים הצומחות
כל החיים ללא הפסקה ועל כן חייבים "לכרסם משהו"). שוגרים הינם בעלי מטבוליזם מהיר יחסית
ליונקים גדולים (16-40 שאיפות אוויר לדקה בניגוד ל- 12-20 שאיפות לדקה אצל בני אדם וכ- 200-300
דפיקות לב בדקה לעומת 60-80 אצל בני אדם (אך כמו יונקי כיס רבים אחרים המאופיינים במטבוליזם
איטי ביחס לגודל גופם כך גם שוגרים בעלי מטבוליזם איטי ביחס לגודלם) לכן אינם מקבלים מינוני
תרופות כמו של מכרסמים באותו גודל!). חוש הריח מפותח מאוד ותקשורת רבה בין חברי להקה או
להקות שונות נעשית ע"י ריח. ראייתם חדה ומותאמת ללילה וכנראה גם כוללת את כל הצבעים שאנו
רואים.


שלבי ההתפתחות: הגורים נולדים כ 15-17 ימים לאחר ההפריה וגודלם כגודל גרגר אורז (שוקלים כ 0.19- גר') הגורים (או
ה"ג'ואים" - כפי שנקראים גורים של יונקי כיס) נשארים כ- 60-70 ימים נוספים בכיס שם הם מחוברים לאחת מ 0- הפטמות שיש
לנקבה. הגורים נגמלים מחלב אם בגיל של כ- 110-120 ימים (3.5-4 חודשים).. בהמלטה הראשונה של נקבה בד"כ יש גור בודד ובכ 80%-
מההמלטות הבאות יהיו שני גורים. נקבות מתבגרות מינית בגיל של 8-12 חודשים וזכרים רק בגיל 12-15 חודשים. אורך
החיים בטבע הינו כ 5-7 שנים ובשבי כ- 12-15 שנים.


גיל (ימים) משקל (גרם) התפתחות
1 0.2 המאפיינים הכי מפותחים הינם הפה והגפיים הקדמיות
20 0.8 האוזניים ניתקים מהראש, ניתן לזהות את צמיחת שערות החישה
35 2 שערות החישה מתחילות לצמוח והאוזניים מקבלות את צבען
40 3 פיגמנטציה מתחילה באזור הכתפיים וחריצי העיניים מופיעים
60 12 מתנתקים מפטמת האם, הפס הגבי מתחיל להופיע
70 20 העיניים נפקחות, הפרווה מכסה את כל הגוף, האם משאירה את הגור בקן
80 35 הפרווה מתארכת
90 44  
100 54 יציאה מן הקן והתחלת אכילת מוצקים
130 78 יציאה מן הקן והתחלת אכילת מוצקים

















הכנות לקראת רכישת שוגר


לפני שמביאים שוגר הביתה יש כמה דברים שצריך לחשוב עליהם ולהתכונן אליהם.

1. לבצע מחקר לגבי שוגרים, דרישות הטיפול בהם ותכונותיהם. לוודא שאתם יכולים לספק את התנאים הבסיסיים לחיית המחמד שלכם. עדיף
לא לקבל מידע מאדם אשר בעל אינטרסים כלכליים כלשהם.


2. לרכוש את הציוד המתאים (כלוב, ויטמינים, סידן, צעצועים, פאוצ'ים, אוכל מיוחד) ולמצוא לכלוב מקום טוב
בבית.


3. אם בכוונתכם לשחרר את השוגרים בבית צריך להפוך חדר אחד לפחות ל-" Sugar safe ." הפיכת חדר ל"בטוח לשוגרים" לא רחוק
מלהפוך חדר לבטוח לתינוק. באופן עקרוני צריך להפטר או להחביא במגרות וארונות כל דבר שהשוגרים יכולים להרוס או לבלוע או
להיפגע ממנו. בד"כ לא צריך להסתמך על יותר מהגיון אבל רצוי להישאר לפחות כמה שעות בפעם הראשונה בחדר כשי לראות שלא
פספסתם משהו...

כל המשפחה ישנה לי במיטה...


כמה נקודות שיעזרו:

- לסגור חלונות לגמרי!

-לוודא שאין שום חורים שהשוגר יכול להיכנס אליהם ויהיה קשה להוציא אותו (כמו חורים
בתחתית של הריפוד בספה – את זה למדתי בדרך הקשה אחרי שמיילו הצליח לעשות חור בספה
ולהיכנס לתוכה. אתם לא רוצים לדעת מה הייתי צריך לעשות כדי להוציא אותו...).

-לסתום חורי חשמל עם אותם פלסטיקים שמיועדים כדי להבטיח שילדים לא ידחפו לשם אצבע.

-לנתק כל מיני חוטי חשמל- שוגרים עלולים לכרסם אותם (ככה הלך המטען שלי ללפטופ).

-לפנות כל דבר שאכפת לכם ממנו (אוזניות, רמקולים של הטלוויזיה, עציץ, שידת מגירות ופסל זה
רק חלק מהדברים שהם הרסו לי והרשימה עוד ארוכה!).

-להחביא עטים, טושים וכל דבר אחר שהם יכולים לכרסם ועלול להיות רעיל להם.

אופציה אחרת זה לקנות אוהל שמוכרים גם כמשחק לילדים, לשחרר אותם שם ולסגור אותו.
עוד דבר שצריך לשים לב אליו זה חיות הבית האחרות! מיותר לציין שכל חיה טורפת כמו חמוס, כלב,
חתול, נחשים וכו' יכולים בקלות להרוג שוגר שיבוא איתם במגע. (חתולים ינסו גם לתפוס אותם דרך
הסורגים. הדבר הנוסף זה ששוגרים עלולים להרוג כל חיה אחרת שבגודל שלהם או יותר קטנה כמו
תוכים, גרבילים ואפילו חולדות).
 
*ככלל אצבע צאו מנקודת הנחה שבכל מפגש של שוגר עם חיה אחרת אחד מהם יצא פצוע או מת מהמפגש הזה*



בחירת השוגר-

מילקה מתמסרת לטיפול האוהב של מיילו


אז מה מביאים הביתה? זכר\נקבה גור\בוגר?

נתחיל בזה שגור (שכבר אוכל מזון מוצק) נותן את הסיכוי הטוב ביותר להכתמה טובה. בבחירת גור צעיר
יותר דבר ראשון בלתי אפשרי לתת לו את המזון הראוי ודבר שני הטיפול בו הינו מסביב לשעון. בבחירת
שוגר בוגר אתם לוקחים על עצמכם תקופה ארוכה של החתמה אליכם באופן אישי, אם השוגר כבר מוכתם
כמובן ותקופה עוד יותר ארוכה עד בלתי אפשרי, אם השוגר אינו מוכתם כלל לאף אדם.


כשהולכים לבחור שוגר צריך לוודא שהפרט ערני, בעל עיניים פקוחות עד הסוף וזז במרץ. כמובן שעדיף
לבדוק שהצואה שלו אינה דמית ולוודא שהוא אכן אוכל מזון מוצק. אם הוא "צווח" עליכם ברגע שאתם
מתקרבים זה נורמאלי לחלוטין (בהנחה וזה גור קטן ומפוחד) ורק מראה כי השוגר יודע להביע את דעותיו
היטב... במידה וזה בוגר שישר צווח עליכם ו\או נושך חזק (חזק כלומר עד שממש יורד דם ולא ביס קטן
של בדיקה ממה אתם עשויים או "טעימה" כמו שאני קורא לזה) יש להתחשב בזה שזה שוגר שממש לא
רגיל לאנשים אחרים וידרוש קצת יותר מאמץ להחתים אותו.


בנוגע לזוויג יש יתרונות לפה ולפה:

נקבה: מצד אחד נקבות הם הרבה יותר "פינוקי", כלומר שקטות, פחות אקטיביות ואוהבות תשומת לב
ויחס וכמובן נותנות את אותה אהבה חזרה. אך מצד שני נקבות לרוב יותר תוקפניות כלפי זרים ויותר
טריטוריאליות.


זכר: מצד אחד זכרים בד"כ יותר בוטחים באנשים אחרים, יותר סקרנים, אוהבים לחקור את הסביבה,
פעילים, נמרצים ולא פחדנים. אך מצד שני הם בעלי ריח קצת יותר חזק ומסמנים טריטוריה בכל
הזדמנות.


כל תכונה פה (טוב נו חוץ מהתוקפנות והריח) יכולה להיות פלוס או מינוס וזה מאוד אינדיבידואלי! מה גם
שלשוגרים יש אופי מאוד מובחן (יכולה להיות נקבה מאוד חברותית או זכר סוציומט).


אחזקה וכלוב


כלוב עבור שוגר בודד חייב להיות בגודל של לפחות 50x50x50 ס"מ. עבור זוג הגודל המינימלי הינו 80x50x50 ס"מ ועבור להקה המונה כ 6- פרטים עדיף
כלוב בסדר גודל של לפחות 2x1x2 מטר. כמובן שבנוגע לכלובים של שוגרים גדול יותר = טוב יותר. (צריך רק לשים לב שהמרווחים בין הסורגים לא יעלה על 1 ס"מ).
במדינת בפלורידה שבארה"ב (שם רווחת בע"ח ותנאי אחזקתם מעוגנת בחוק) החוק אומר שעבור שוגר בודד
או זוג מחויב הבעלים לספק כלוב במידה 120x120x120 ס"מ ותוספת של 25% על כל פרט נוסף! (שלדעתי סביר
בהחלט).


את הכלוב יש למקם בבית במקום שקט שאין בו תאורה חזקה במשך הלילה. מקום זה צריך להיות מאוורר
(עבורכם בלבד – כדי שהריח לא יהיה חזק מידי) אך שיהיה מוגן משינויי טמפרטורות קיצוניים ושלא יהיה
חשוף לקרינת שמש ישירה ולא יהיה ישירות מתחת למזגן.


יש לשמור את הטמפרטורה בכלוב בטווח הטמפרטורות
18-31 מעלות צלזיוס (בקיצור אם לכם נעים בחדר גם לשוגרים יהיה נעים). במידה ויש צורך לחמם את הכלוב יש להיעזר במנורה קרמית (לא מפיצה אור) שתהיה מכוונת מחוץ לכלוב לכיוון פנימה ותעלה את הטמפרטורה בכלוב באופן כמה שיותר אחיד או אפילו במפזר חום כדי לחמם את החדר כולו. שוגרים הם לא זוחלים! הם לא יבואו "להתחרדן" על אבן חימום או רצפה מחוממת כדי להסדיר את חום גופם.


שוגרים לא ממש בולעים את האוכל שלהם אלא רק לועסים אותו, מוציאים ממנו את המיץ ויורקים את
השאריות. כמו כן יש להם חיבה מיוחדת להתיז חלקי אוכל למרחקים של עד מטר וחצי מהכלוב. אי לכך
יש לנקות את הכלוב ואת סביבתו כל יום אחרת שאריות האוכל (יחד עם צואה ושתן) יתחילו די מהר
להסריח וימשכו אליהם זבובי פירות למיניהם.


ניתן (ורצוי!) להעשיר את סביבת הכלוב בצעצועים מאתגרים שונים. חבלים וצעצועים המיועדים לתוכים
בד"כ בטוחים עבור שוגרים. כמו כן גלגל ריצה יכול לעזור להם להוציא אנרגיות (למרות שאצלי הם בד"כ
אוהבים לשבת בו בזמן האוכל) רק צריך לשים לב שזה גלגל מלא ולא בעל שלבים או חורים אחרת השוגר
עלול להיפצע ממנו. משחקים שכוללים אוכל ודרכים להשיג אותו יהיו פופולאריים במיוחד אצלם... יש
באינטרנט מגוון עצום של רעיונות לצעצועים שבטוחים עבורם.


ניתן להוסיף גם ענפים וגזעים. לא רק שזה מוסיף קצת מראה טבעי יותר לכלוב, זה גם מונע גדילה לא
מבוקרת של הציפורניים. אני משתמש בגזעים של עצי איקליפטוס (ככה אני יודע בוודאות שזה לא רעיל
להם שלא כמו עצים אחרים) שקליפתם הוסרה, כל זחלי היקרוניות שכ"כ נפוצות בארץ הוצאו מהגזע
והגזע עבר הרתחה + חיטוי עם אל סבון פולידין וייבוש ממושך בשמש. ככלל אצבע- כל דבר שנלקח מבחוץ
עובר אצלי חיטוי עם סבון פולידין רפואי ואח"כ הרתחה וייבוש בשמש כדי לוודא שאין עליו שום
"טרמפיסטים". קצת זהירות יכולה למנוע אסון בעתיד!


על רשתות הצד של הכלוב אני תולה "פאוצ'ים" קטנים המאפשרים מקום לינה. אני תמיד תולה לפחות
שניים ככה שגם אם אחד מהם צריך קצת "לתפוס מרחק" מהשאר תהיה לו האופציה (דבר שלא קורה
לעיתים קרובות- הם בד"כ תמיד ימצאו מקום אחד בו כולם ישנו יחד בתוך כדור ענק של פרווה
ציפורניים וזנבות ) . אפשר גם לרכוש קלי קינון לתוכים ולחבר לכלוב ובתוכו להשאיר כותנה טבעית (ניתן
להשיג בחנויות שמוכרים אוגרים) או קרע משמיכת פליז. למי מבינינו שמוכשר בתפירה (או שמאותגר
מחטית כמוני אבל יש לו סבתא שיודעת...) פאוצ'ים ניתן להכין בקלות משמיכת פליז. עדיף להשתמש בבד
פליז ולא כותנה כי שוגרים לעיתים "נתפסים" בחוטים של בד רגיל (גיליתי שגם ג'ינס עבה יכול להיות בד
טוב לפאוצ'ים).



 
תזונה, תזונה, תזונה!
בטבע שוגרים ניזונים ממגוון רחב של מזונות. הם יודעים לנצל שפע עונתי של פרחים, פירות וחרקים אך
יאכלו גם עלים מסוימים, ביצי ציפורים (וגם גוזלים לפעמים) ושרף של עצים מסוימים (אותם הם פוצעים
בעזרת שיניהם הארוכות). באזורים בהם הטמפרטורה צונחת באופן משמעותי בחורף או שזמינות מקורות
המזון הינה נמוכה מידי בכדי לשרוד שוגרים יכניסו את עצמם למעין מצב פעילות נמוך יותר בו הם צורכים
פחות אנרגיה וישנים כמעט ללא הפסקה.


מכיוון וקשה עד גבול הבלתי אפשרי לספק לשוגר את התזונה הטבעית שלו נבנו מספר "דיאטות" מיוחדות
לשוגרים ע"י גני חיות באוסטרליה וכמו כן בשנים האחרונות צצים כל מיני תפריטי "הכל כלול" בארה"ב
אשר מקבלים את תמיכתם של וטרינרים המתמחים בחיות אקזוטיות. אני באופן אישי נצמד לדיאטת ה-
BML שאמנם יותר קשה לעקוב אחריה אך היא יותר זמינה ולדעתי גם יותר בריאה (אם עוקבים אחריה
במדויק!). תוכלו להשאוות את הדיאטות של "הכל כלול" לבני אדם שיאכלו אך ורק מזון מעובד עם תוספי
ויטמינים ולא יקבלו שום פירות, ירקות או אוכל טרי (אפשר לחיות על זה וזה אפילו טעים במקרים
מסוימים אבל יותר ויותר מחקרים מראים שאוכל לא מעובד לא בריא כמו אוכל טרי ומאוזן ושלתוספי
ויטמינים ומינרלים יש השפעה מוגבלת ביותר בטווח הארוך). אפשר כמובן לשלב בין שתי דיאטות מלאות
(רק בכמות לא שילוב של מרכיבים! כלומר להאכיל יום ככה יום ככה או משהו בסגנון).


באופן כללי תפריט מאוזן מורכב מכ 50% פירות וירקות וכ 50% חלבון (בעיקר מן החי) ויחס הזרחן: סידן
יהיה 2:1 בהתאמה. את החלק העיקרי של האוכל יש לתת בשעות הערב ולפנות את מה שנשאר בבוקר לפני
שהפירות נרקבים. אפשר להשאיר להם מעט אוכל מוצק ויבש יותר (כמו שיבולת שועל) למשך היום
(לפעמים הם מתעוררים ורוצים לנשנש קצת). שימו לב כי מילת המפתח פה הינה "גיוון!"- תפריט מגוון
יותר יהיה בד"כ נכון יותר ומאוזן יותר.


BML:
Bourbon's Modified Leadbeater's , או בקיצור BML הינו תפריט, או דיאטה אשר מקורה בדיאטת
Leadbeater's שפותחה בגן החיות טורונגה שבאוסטרליה ושונתה כדי להתאים לאנשים פרטיים.

דיאטה זו מורכבת מ 4- מרכיבים, דייסה מיוחדת, פירות, ירקות וחרקים.

מיותר לציין את חשיבותה של שטיפה טובה של כל פרי וירק...

נותנים לכל שוגר באופן יומי כף מכל אחד משלושת המרכיבים הראשונים וחרק בודד (צרצר, תיקן,
שחרורית קמח גדולה, חגב או זחל משי). יש לשים לב כי הערכים התזונתיים של חרקים שונים ביותר.
לעולם אין להאכיל בחרקים שנתפסו בטבע או נכנסו הביתה!

עבור גורים קטנים שעוד יונקים (הם ממשיכים לינוק כמה חודשים אחרי שהם מתחילים לאכול אוכל
מוצק) יש לערבב פורמולת תינוקות (מטרנה סימילאק וכו') ואת דייסת ה- BML בכמויות זהות.


אפר % יחס
זרחן/סידן
שומן % חלבון % לחות % סוג החרק
2 0.2 7 36 61 תיקן "נצמד"
( Blaptica Dubia )
1 0.06 15-17 17-20 59 שחרורית קמח גדולה
( Zoophobas Morio )
1 0.04 13-15 18-21 59 שחרורית קמח קטנה
( Tenebrio Molitor )
1 0.08 5-6 12-18 74 צרצר
    3-6 14-20   ארבה
7.5 0.7 10 64 76 זחל משי














*נלקח ממספר מקורות מידע ביניהם מאמר הנכתב ב- 2011 ע"י Wiley-Liss, Inc. . מדובר בנתונים ממוצעים או
הערכות בלבד. הנתונים יכולים להשתנות משמעותית בהתאם לתזונת החרקים ושלב ההתפתחות*



הכנת דיסה
  • חצי כוס דבש טהור.
  • ביצה קשה קלופה אחת.
  • 70 גר' גרבר עוף
  • 60 גרם גרבר פירות (ללא סוכר ומלח)
  • 50 גרם יוגורט רגיל
  • רבע כוס נבט חיטה (אפשר במקרה הצורך להחליף בבורגול אבל עדיף שלא)
  • חצי כוס של שיבולת שועל מעורבבת באבקת הכנה של דייסת "מטרנה גם וגם– 8 דגנים"
  • רבע כוס מיץ תפוחים טבעי (בלי סוכר)
  • 2 כפיות של סידן+ויטמין D3  מומלץ של חברה בשם Rep-Cal
  • 1 כפית תוסף ויטמינים מומלץ של חברה בשם Rep-Cal
 
מערבבים הכל פרט למיץ בבלנדר עד למרקם אחיד, מוסיפים מהמיץ תפוחים עד שהעיסה לא מוצקה מידי
(מרקם כמו של גלידה שנמסה), מכניסים לתבניות של קרח ומקפיאים. ניתן אז להעביר לקופסא כדי
שהתבניות יהיו פנויות.


אם אתם לא מצליחים להשיג גרבר עוף אפשר להחליף ב- 40 גר' נוספים של גרבר פירות ולהכין חזה עוף
מבושל (במים בלבד) כתוספת נפרדת. יש להיזהר מיותר מידי בשר מכיוון ומערכת העיקול של שוגרים לא
מיועדת לעיקול מוצקים וסיבי העוף יכולים (ע"פ מקורות באינטרנט) לגרום לסתימה במערכת העיקול (או במילים אחרות השבר עלול לגרום לעצירות).


רשימת פירות "בטוחים"
(לשים לב לא לתת את הגרעין):
  • אבטיח
  • מלון
  • בננה
  • אגס
  • תות פטל
  • דובדבן
  • תפוח
  • ענבים
  • מנגו
  • שזיף
  • משמש
  • תאנה
  • קיווי
  • אפרסק
  • נקטרינה (לא כל יום)
  • קלמנטינה (לא הרבה או כל יום ולא לגורים)
  • תפוז (לא הרבה או כל יום ולא לגורים)
  • עגבנייה (עוזר במניעת בעיות חניכיים)

רשימת ירקות "בטוחים":

  • מלפפון
  • גזר
  • אפונה
  • בטטה
  • תרד טרי (רק מידי פעם)
  • גמבה כרובית

דברים נוספים (עתירי חלבון) שניתן לתת (בהעדר BML או כתוספת מידי פעם):

  • ביצה קשה קלופה
  • חזה עוף נקי משומן מורתח במים בלבד (לא לתת הרבה ולהפסיק אם יש סימני עצירות)
  • שיבולת שועל

רשימת "ממתקים":

  • תירס (לא מזין במיוחד ומשמין)
  • אבוקדו (משמין אך מעולה לשכנוע של לקיחת תרופות)
  • אגוזים טבעיים לא ממולחים ולא מטוגנים (פקאן, קשיו, שקדים, אגוזי מלך)
  • דבש דבורים טהור
  • פירות מיובשים (ללא תוספת גופרית או סוכר – עדיף אורגאני)

רשימת הדברים האסורים!!!:
  • בצל (רעיל ליונקים קטנים)
  • בצל ירוק
  • שום
  • חסה סינית ( Iceberg Lettuce )
  • ריבס (סוג של ירק שהינו רעיל ליונקים רבים)
  • קקאו\שוקולד
  • קפאין\קפה
  • כל דבר שיש בו סוכר מעובד
  • מוצרים ממולחיםמזון מטוגן
  • מוצרים עם תוספת שמן
  • מזונות עתירי שומן
  • אלכוהול
  • רב המוצרים המשומרים (בד"כ עם תוספת סוכר או מלח)
  • גבינה צהובה (יכול לגרום לעצירות)
  • מוצרי חלב למיניהם (שוגרים נחשבים לרגישים ללקטוז)
  • מזון לכלבים\חתולים
  • חרקים שנמצאו בבית או בטבע
  • גלעיני פירות (רבים מהם רעילים מאוד)
  • ביצים לא מבושלות
  • בשר נא
  • מזון מתובל


תזונה לקויה עלולה להביא לבעיות בריאותיות
רבות כאשר הנפוצה מביניהן היא השמנה



הכתמה-


הכתמה של גור, הכתמה אישית של בוגר מוכתם או הכתמה של בוגר פראי אינם שונות כ"כ בתהליך אלא רק בגישה.
עבור גור המטרה היא לשמש כאחד ההורים, עבור בוגר מוכתם זה להפוך לחבר להקה חדש ולבוגר פראי אי אפשר בד"כ לקוות למשהו יותר
מ"יצור שלא צריך לפחד ממנו". מכיוון ושוגרים הינם בע"ח מאוד רגישים לריח ומשתמשים בו הרבה בתקשורת, טבעי יהיה שתחילתה של כל החתמה תתחיל בריח.

בגדול מה שרוצים להשיג זה שהשוגר יתרגל לריח שלכם.
ניתן להשיג זאת באמצעות לבישת חולצה יום\לילה שלם (בלי דאודורנטים ובשמים) ואז הנחת החולצה בכלוב או אפילו לתת לשוגר לישון בתוך
החולצה. שלב זה חשוב במיוחד עבור שוגרים בוגרים לא מוכתמים! שלב שני (קל יותר עם גורים) הינו
נשיאת השוגר עליכם כשאתם בבית. ניתן לקנות פאוצ' (כיס) החתמה מחו"ל או להכין אחד באופן עצמאי.
המטרה בשלב זה הינה שהשוגר יתרגל להיות בקרבתכם וירגיש בטוח, מה גם שהוא באופן בלתי נמנע יתרגל לקולות שלכם ולקולות ברחבי הבית.


בעקרון ,בעת ההחתמה, ניתן גם "לשחד" את השוגר עם כל מיני ממתקים ומטעמים למיניהם בכדי לשכנע אותו להישאר לידכם.
בתהליך ההכתמה אין קיצורי דרך, אם ברצונכם להחתים את השוגר אליכם תצטרכו לבלות איתו זמן רב.
* כמה שיותר יותר טוב!*



גזירת ציפורניים
מי שהשוגרים שלו לא מטפסים מספיק על עצים והציפורניים שלהם גדלות למצב לא בריא של חצי ירח
(ברגליים האחוריות) או ששם לב שציפורניהם נתפסות בכל מיני דברים ייאלץ לקצוץ להם את הציפורניים.
זוהי משימה לא נעימה במיוחד- לא לכם ולא לשוגרים אבל חייבת להתבצע אחרת יכולה להיווצר דלקת.
שימו לב שדבר כזה צריך להיעשות ע"י מי שיודע מה הוא עושה. קציצה לא נכונה של הציפורניים יכולה
לגרום נזקים קשים לשוגר!



יש לקצוץ רק את הקצה של הציפורן בשתיים מאצבעות הרגליים. הבוהן ברגל היא חסרת ציפורן ושתי
הציפורניים הקיצוניות לצד השני (מנוונות טיפה) לא גדלות אך משמעותיות ביותר לבריאות השוגר.
ציפורניים אלו משמשות לסירוק הפרווה (יחד עם השיניים) וכך במניעת פטריות ומחלות עור. שוגר
שציפורניים אלו נקצצו לו עלול לחלות תוך חודשים אחדים בפטריות בעור (ובמקרים חמורים אף למות!).
בידיים יש לקצוץ חתיכה קטנה ביותר מקצה הציפורן בכל אחת מהאצבעות.


באופן כללי אני מעדיף לספק להם צעצועים ובדים שהם לא נתפסים בהם ולתת לציפורניים שלהם
להשתייף באופן טבעי ע"י הכנסת עצים ומשטחים מחוספסים לכלוב. זו הדרך הכי בטוחים ובטח שהדרך
הכי נעימה לשוגרים (הם ילחמו בכם כל רגע וכל פעם שתנסו לגזור להם את הציפורניים).

 
רבייה וגידול גורים
נקבות מתבגרות מינית בגיל של 8-12 חודשים וזכרים בד"כ רק בגיל 12-15 חודשים.

שהזכר יתחיל את תהליך ההתבגרות המינית (ובעיקר כשהוא כבר יהיה פעיל מינית) הוא יתחיל לעיתים
לשלוף את איבר מינו ולנקות אותו (נראה כמו שתי תולעים אדומות באורך של כ 2- ס"מ ). אקט זה שכיח
בעיקר אחרי הזדווגויות.



אם אתם מגדלים זכר ונקבה יש סיכוי טוב שזמן קצר לאחר מכן הנקבה תמליט (אם היא בוגרת מינית).


לאחר הריון של כשבועיים הנקבה תלקק לגור דרך מאיבר המין לכיס שם הגור ישהה במשך החודשיים
הקרובים. בתקופה זו מומלץ להעשיר את תזונתה של הנקבה ביותר סידן ויותר חלבון מכיוון והיא "אוכלת
בשביל שניים". תזונתה של האם תקבע את בריאותו של הגור באופן בלעדי. בתקופה זו גם ניתן לפעמים
לשמוע "זמר הריון" של הנקבה. לא ידוע עד היום (למיטב ידיעתי) למה נקבות עושות זאת.


שלא כמו אצל חיות אחרות ובעיקר מכרסמים אחרים- פה אין סכנה ממשית שהאב יפגע בגורים. האב לא
משחק תפקיד חיוני בחיי הגור (או לפחות לא בשלב הזה) והאם מספקת את כל צרכיך של הגור גם אחרי
שהוא יוצא מהכיס.


כל עוד הגור בכיס של האם אין לגעת בו, סכנת הזיהום היא ממשית! לאחר כ- 60 יום הגור יתנתק פעם
ראשונה מפטמת האם ויצא מהכיס (Out of Pouch - OOP). מרגע זה הגור הוא ישות בפני עצמו ובעצם
בנקודה הזאת גורים של יונקים רגילים בעצם רק נולדים. בשבועות הראשונים הגור יהיה עדיין תלוי באופן
מוחלט באמו אך אט אט האם תשאיר אותו יותר ויותר ב"קן" עד שיום אחד (כשחלק ממזונות כבר עשוי
מזון מוצק) הוא יתחיל להתלוות לאמו בחיפוש אחר מזון.


תהליך ההחתמה למעשה מתחיל ברגע היציאה הראשונה מהכיס. רצוי שכל רגע פנוי (כשהאם משאירה את
הגור לבד) הגור יהיה במגע איתכם. אפשר להכין פאוץ' קטן ולקחת את הגור (רק אם האם משאירה אותו
מרצונה) לפרקי זמן קצובים (לא יותר מכמה שעות כי הגור חייב לינוק!).


בעיות בריאות, וטרינרים ונטילת תרופות
שוגרים הם סה"כ חיות מאוד עמידות. אם שומרים על תזונה מאוזנת ועל סביבה בטוחה נדיר שהם יחלו
במשהו. אם כבר משהו קורה להם בד"כ הצעד הראשון יהיה להרים טלפון לווטרינר המתמצא ספציפית
בשוגרים. הצעד השני יהיה לחפש מידע על הבעיה באינטרנט (אפילו במקביל לפנייה לווטרינר).
צריך תמיד לקחת בחשבון שליונקי כיס מטבוליזם איטי יחסית ליונקים ולכן השפעות של תרופות או
רעלים יכולות להיות שונות מאשר ביונקים אחרים עם אותם מימדים.

שיתוק רגליים אחוריות ( Hind Leg Paralisys ) – במידה והשוגר מתחיל לגרור את רגליו האחוריות
כנראה שהוא לוקה בתסמונת שיתוק רגליים אחוריות. מצב זה נגרם כתוצאה מתזונה לא מאוזנת
(מבחינת סידן) ובמידה ולא תטופל באופן מיידי תגמר במוות. יש לפנות לווטרינר באופן מיידי!


הקאות – כששוגר מתחיל להקיא סביר להניח כי המצב נגרם כתוצאה מבליעה של משהו (יכול להיות
גם רעיל). יש לנסות למצוא את מה שהוא בלע (חומר מסוכן כלשהו, חלק פלסטיק אוכל דבר אחר)
ומומלץ לפנות לווטרינר בהקדם האפשרי.


שלשולים – יכולים להיגרם אצל שוגרים ממזון לא מאוזן, מזון לא נקי או טרי וכן מכל מיני מחלות
אחרות. אם השלשום לא חמור והשוגר נראה בריא ערני ונמרץ כתמיד כדאי לנסות לשנות את התזונה
שלו קצת לדברים פחות משלשלים (כמו שיבולת שועל, ביצה קשה ופירות כמו תפוח). במידה והשלשול
חריף, לא מפסיק תוך יום-יומיים או שהשוגר מתחיל להראות סימני חולשה או עייפות יש להיוועץ
בווטרינר (ברירת המחדל העדיפה תמיד...).


השמנה (ושומן על גלגל העין) – השמנה היא בעיה רצינית אצל שוגרים בשבי. היא מקצרת את אורך
החיים שלהם ועלולה לגרום כל מיני סיבוכים ואף למוות (כמו אצל בני אדם). הפתרון לבעיה הוא לא
פשוט ועדיף פשוט להימנע מלהגיע למצב כזה מלכתחילה ע"י עידוד פעילות גופנית )משחקים, כלוב
גדול עם צעצועים( ושמירה על תפריט מאוזן ודל שומן.


פציעות – פה הייתי ממליץ לבקר אצל ווטרינר בכל פעם (למעט פציעות קלות ביותר). טיפול מיידי זול
ופשוט יכול למנוע סבל רב בהמשך.


טפילים – שלא כמו כלבים וחתולים שהתרופות והפתרונות לנושא הטפילים אצלם הוא פשוט ויכול
להתבצע בבית, אני ממליץ בחום להיוועץ בווטרינר בכל בעיית טפילים (חומרים עלולים להשפיע
עליהם בצורה שונה).


טיפ: אם חס וחלילה השוגר שלכם חולה או צריך לקבל תרופות בנטילה אוראלית (דרך הפה) והם מסרבים
מלקחת את התרופות יש טריק קטן שפיתחתי כדי להאכיל אותם בכל דבר. קחו חתיכה קטנה של אבוקדו
ממש בשל (הם מתחרפנים מזה) ותמעכו את זה יחד עם התרופה. הם יבלעו את זה בלי לחשוב פעמיים.
אבל תיזהרו לא לתת להם אבוקדו לתקופות ארוכות או בכמות גדולה מכיוון ואבוקדו הוא עתיר בשומן
ומזיק בכמויות גדולות (אם אני מפנק אותם כל אחד מקבל חתיכה של חצי מהציפורן של הזרת).

ולסיום – קצת על בעיות הבריאות שלנו: מי שאלרגי לאבק או חרקים (בבדיקת אלרגיה תת-עורית
סטנדרטית יופיע כ- "כרדית האבק" ו- "תיקן") שלא יחזיק את השוגרים על ידיים חשופות אחרי שהם
טיילו במקום מאובק או אכלו חרקים. הם יכניסו את האלרגן ישר מתחת לעור יחד עם הציפורניים החדות
שלהם ואתם תזכו בידיים מגרדות נפוחות ואדומות.

סירוס

במידה ואתם לא מעוניינים ביותר גורים או לחילופין מחזיקים רק זכרים ולא מעוניינים במריבות
החוזרות ביניהם על טריטוריה וסימון כל מקום ודבר שבהישג ידם או זרם השתן שלהם - הפיתרון הינו
סירוס. (לא ניתן לעקר נקבות עקב המימדים שלהן). סירוס מתבצע ב- 2 שיטות עיקריות: האחת ע"י
חיתוך לייזר של כל שק האשכים (לא ממליץ לעשות את זה כירורגית ללא לייזר כי זה יכול לגרום לכל מיני
בעיות) - זוהי האופציה היותר מקובלת היום בקרב וטרינרים המתמחים בחיות אקזוטיות. האופציה
השנייה הינה חתך וקשירה של צינור הזרע והוצאת האשכים משק האשכים ע"י חיתוך קטן.


מהניסיון שלי האופציה השנייה יוצרת סטרס מינימאלי על השוגר וההחלמה מהירה.


לגבי האופציה עם הלייזר אני לא יכול להעיד מניסיון אישי אך ע"פ וטרינרים מומחים אופציה זו עדיפה
מכמה סיבות: הראשונה היא פשטות הניתוח וזמן ההרדמה הקצר (מכיוון והרדמה כללית לזמן רוך היא
עניין בעייתי אצל שוגרים זה יתרון גדול). השנייה הינה הדיוק הרב. השלישית היא שכריתה מוחלטת של
שק האשכים בלייזר משאירה פצע קטן מאוד. השארת שק האשכים יכול, כתוצאה מהתעסקות חוזרת
ונשנית של השוגר (עד כדי השחטה עצמית ע"י כרסום), לגרום לאינפקציות וסיבוכים.

סירוס יכול להתבצע בביה"ח הווטרינרי בבית דגן.


מה לעשות אם אי אפשר להמשיך לגדל אותם?


במידה ויש ברשותכם שוגר שאתה לא יכולים יותר להחזיק, מכל מיני סיבות, ואין אדם שמוכן לקחת
אותו, לעולם אל תשחררו אותו בטבע. מעבר לכך שרוב הסיכויים שהוא ימות תוך זמן קצר (הצרה הקטנה
יותר), יש סיכוי כי שוגרים יתאקלמו לארץ ויגרמו לבעיות אקולוגיות רבות (הצרה הגדולה בהרבה). אני
בטוח כי אם תפנו לפינת חי מקצועית ורצינית הם יהיו מוכנים לקבל עליהם את השוגרים שאין ביכולתכם
לטפל בהם עוד.


אתרים עתירי מידע נוסעים
ארגון וטרינרים המטפלים בשוגרים: http://www.asgv.org
http://homepage.ntlworld.com/kirsty.williams7/index.html
הערך בוויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Sugar_glider
http://www.sugarglider.com
הארגון הצפון אמריקאי לשוגרים: http://mynasga.org
ארגון הצלה של שוגרים בארה"ב: http://www.suggiesavers.org
מידע מאחד מביה"ח הוטרינרים בארה"ב: http://www.hilltopanimalhospital.com/sugarglider.htm


דך הגידול המורחב נכתב על-ידי דניאל בן-הודה חבר קהילת אתר סנייקס
כל הזכויות שמורות


AddThis Social Bookmark Button

הערוץ שלנו ביוטיוב

 
fbannergroup