big slide

כרכן תירס

נכתב על-ידי: Mikey
מספר צפיות: 6997
שם עברי: כרכן תירס
שם לועזי: Corn snake - נקרא גם Red Rat Snake
שם מדעי: Pantherophis guttatus
תפוצה בעולם: באמריקה התיכונה והדרום מזרחית. בעיקר באיזור פלורידה
מידע כללי על הנחש:
למקור שמו יש שתי סברות:
 1. המשבצות שעל גחונו מזכירות קלח תירס.
 2. מאוד נפוץ בשדות תירס ובאסמי תירס.
* בעבר שמו המדעי היה Elaphe guttata guttata והוא עודכן.

כרכני התירס הינם טורפים ליליים אשר ניזונים ממכרסמים, ציפורים, צפרדעי עצים ולטאות.
הנחש נחשב ל"בייבי" עד גיל שנה.

סיבות טובות לגדל כרכן תירס
1. נחש עמיד יחסית שיכול לסבול שגיאות של מגדל מתחיל.
2. בעל אופי רגוע ונוח, ללא נטיה לנשוך או להילחץ.
3. מראה יפה שמושך את העין.
4. מימדים נוחים. לא גדול מידי ולא קטן.
5. בעל דרישות בסיסיות שניתן לספק בקלות.
6. נוח לריבוי בשבי.
7. בעל גנטיקה שמאפשרת מגוון צבעים ותבניות גוף.

נחש כחיית מחמד
חשוב לציין שהנחש לא נקשר לבעליו ואין לצפות שכך יקרה. במקרה הטוב הנחש יכיר את בעליו וירגיש יותר בטוח בזרועותיו מאשר בזרועות של אחרים. נחשים בכלל, וכרכני תירס בפרט, ינצלו כל הזדמנות כדי לברוח ולכן יש למנוע מהן הזדמנות כזאת.

הנחיות ראשוניות לטיפול בכרכן תירס
התחדשתם בנחש, הבאתם אותו הביתה ושמתם אותו בטרריום מאובזר שהכנתם מראש. כעת חשוב להתגבר על ההתלהבות מהחיה החדשה שלכם ולהניח לנחש לנפשו למשך שבוע לפחות.
לא להוציא אותו ולאפשר לו להסתגל ולהתרגל למקום החדש. לאחר שבוע יש להאכיל ולהניח לנחש לעוד 3 ימים (עד שיסתיים תהליך העיכול) לאחר מכן, אפשר כבר להרימו ולהתחיל להרגילו אליכם.

אופן החזקת הנחש
כרכן צעיר בדרך כלל מאד פחדן, בעיקר כאשר יד גדולה (שמחוברת לגוף עוד יותר גדול) מתקרבת אליו. לכן, כאשר ניגשים להרים את הנחש, יש להושיט את היד לאט לכיוון בטנו של הנחש ולא אל פרצופו, אחרת הנחש עלול לנשוך מתוך הגנה עצמית.
נשיכתו של כרכן צעיר אינה כואבת, אך הרפלקס למשוך את היד, עלול לשבור לנחש שיניים. הכרכן הוא נחש זריז ופעיל.
יש להחזיקו בעדינות בשתי ידיים, כאשר יד אחת תומכת בבטן הנחש ויד שנייה תומכת בגרונו. כאשר הנחש מתקדם, יש להעביר את היד שתמכה בבטן אל גרונו של הנחש וכך הלאה.

נשל
אחת לתקופה עובר הנחש תהליך התנשלות שבסופו הוא משיל את עורו. שכבת העור הישנה מוחלפת בשכבה חדשה, נקייה וגמישה יותר.
תהליך ההתנשלות אורך כשבועיים. כעבור מספר ימים מתחילת התהליך, עור הנחש הופך להיות דהוי. בשלב זה כבר אפשר להבחין שהנחש בתקופת נשל.
לאחר מספר ימים נוסף, עיני הנחש הופכות עכורות. כעבור יומיים-שלושה העכירות נעלמת וכעבור עוד שלושה-ארבעה ימים הנחש משיל את עורו.
תקופת הנשל היא תקופה רגישה עבור הנחש. הנחש מרגיש פגיע ולכן בדרך כלל יסרב לאכול, יהיה פחות פעיל ויעדיף שלא יגעו בו ואכן מומלץ להניח לו לנפשו עד לסיום תהליך ההתנשלות. תדירות ההתנשלות משתנה בהתאם לגיל הנחש. מידי חודש עד חודש וחצי אצל כרכנים צעירים ועד כ- 3 חודשים אצל בוגרים.
במקרים של פגיעות עור אצל הנחש, תדירות ההתנשלות גוברת ובכך מזרז הנחש את תהליך ההחלמה.
בדרך כלל הנשל ירד בשלמותו, אלא אם כן הלחות אינה מספקת או שיש בעיות תזונה. במקרה ונותרו חלקי נשל יבשים על גוף הנחש, יש לרסס במים את המצע של הנחש ולאחר יממה לוודא שכל חלקי הנשל נשרו. אם עדיין נותרו חלקים דבוקים לעור הנחש, יש לטבול את הנחש באמבט מים פושרים למשך 10 דקות ולאחר מכן להכניסו למגבת לחה ולתת לו אפשרות לזחול דרך המגבת הלחה. בשום אופן לא לקלף את הנשל באופן ידני.
מומלץ לעקוב ולרשום את תאריכי ההתנשלות וכך ניתן יהיה לצפות את מועד ההתנשלות הקרוב.

עקה - סטרס
זוהי תופעה שכיחה אצל נחשים ומשמעותה היא שהנחש במצוקה, מתוח, לחוץ, מפוחד, חסר בטחון וכו'.
סימפטומים לסטרס: סירוב לאכול, הקאה, הסתתרות מעבר לרגיל או חוסר מנוחה ונסיון למצוא כל דרך כדי לברוח.
סיבות לסטרס: טמפרטורה לא מתאימה (בד"כ נמוכה מידי), היעדר מיסתור, אירוע טראומטי.

הקאות
סיבות אפשריות: טפילי מעיים, טמפרטורה נמוכה מידי, טרף גדול מידי, סטרס. מרבית הסיכויים שהטמפרטורות נמוכות מידי וזה הדבר הראשון שצריך לבדוק.
רצוי לא להתעסק עם הנחש ובארוחה הבאה להגיש טרף קטן יותר מהרגיל. אם התופעה חוזרת על עצמה יש לדלג על הארוחה הקרובה ולאחר מכן להאכיל בטרף קטן.
אם הנחש שוב מקיא, יש לפנות לוטרינר שמתמחה בזוחלים.
תיאור חיצוני וצבעי הנחש:
לכרכני התירס הנפוצים בטבע יש מעין שרשרת של אוכפים בצבע אדום-חום על גבם, האוכפים מוקפים בקו שחור דק. בצידי הגוף, בין האוכפים, ישנם כתמים (בדרך כלל בצורת מעויינים) האוכפים והכתמים מופיעים על רקע אפור-כתום.
הגחון הינו לבן בדרך כלל, עם ריבועים שחורים שנותנים לגחון מראה של לוח שחמט. על הראש ישנה דוגמה שנראית כמו ראש חנית או חץ.
מלבד המראה הטבעי (נורמל), ניתן למצוא בשבי כרכני תירס במגוון רחב של צבעים ותבניות (אדומים, כתומים, צהובים, חומים, ורודים, אפורים, לבנים ועוד).
צבעים ותבניות אלו נוצרו כתוצאה מריבוי סלקטיבי של שנים ע"י מגדלים.
עובי הנחש: נחש דק
קושי בגידול: המגדל המתחיל
אופי והתנהגות: רגוע
אורך בוגר\סופי: 120-150 ס״מ
אורך צעיר\בייבי: 10-15 ס״מ
תוחלת חיים: 15-20 שנים
פעילות: לילית
תזונה: מכרסמים
תדירות האכלה וקצב גדילה:
כאמור, בטבע כרכני התירס ניזונים ממכרסמים, ציפורים, צפרדעי עצים ולטאות. בשבי אנו מעדיפים להאכיל בעכברים מטעמי זמינות ונוחות.
מבחינת הערך התזונתי, יש בעכבר את כל מה שנדרש לנחש.
לנחשים צעירים כדאי לספק וולדות של עכברים וככל שהנחש גדל, יש להגדיל את גודל הוולדות (או מספרן), עד שמגיעים לעכברים בוגרים. כעיקרון המפתח המומלץ הוא ולדה/עכבר שעוביו פי 1.5 מעובי הנחש.
כרכן תירס בוגר אפשר להאכיל בשני עכברים בוגרים.
קצב הגדילה מושפע מכמות המזון שקיבל הכרכן בגיל צעיר, המידה והכרכן יאכל מזון אחת לשבוע באופן קבוע, הוא יגדל יחסית מהר ויגיע למלוא הפוטנציאל שהגנטיקה הספציפית שלו מאפשרת בתוך כ-3 שנים.

תדירות האכלה - אפשר להאכיל כל 3-4 ימים ואפשר להאכיל כל 10-14 ימים.
התדירות המומלצת היא אחת לשבוע.

חי או מופשר - לא משנה.
אפשר לתת טרף חי, או מופשר או לתת מידי פעם חי ומידי פעם מופשר.
כאשר נותנים טרף מופשר יש לוודא הפשרה מלאה.
טרף מופשר יותר נוח למי שיש אפשרות להחזיק במקפיא (צריך אישור מהאמא/מהאישה...), כי אז אפשר לקנות כמויות של טרף קפוא וכל פעם להפשיר כמידת הצורך.
טרף חי יותר נוח למי שיש לו מקור אספקה זמין.
האכלה בטרף חי יותר "מעניינת", עם זאת ישנו סיכון כאשר מספקים עכברים בוגרים חיים, אשר עלולים לנשוך ולפצוע את הנחש.
בכל מקרה, אין להשאיר עכבר בוגר חי עם נחש ללא השגחה. כבר היו מקרים שהנחש לא היה מעוניין בעכבר ודווקא העכבר התחיל להתעניין בנחש שהפך בעצמו לארוחה.

וידאו של כרכן תירס אוכל.


וידאו של בייבי כרכן תירס אוכל.

גודל טרריום לבוגר בס״מ: א׳ 60 ר׳ 40 ג׳ 30
גודל טרריום לצעיר\בייבי בס״מ: א׳ 30 ר׳ 20 ג׳ 20
טמפ׳ צד חם C°: 28-32
טמפ׳ צד קר C°: 22-26
לחות: 0-20%
מצע מומלץ: שבבי אספן בדינג, שבבי עץ, נייר עיתון או נייר סופג, דשא סינטטי
אמצעי חימום מומלץ: כבל חימום, משטח חימום
רבייה:

תנאים\צרכים בהרחבה:
טרריום
המילה טרריום נגזרת מהמילה Terra (אדמה), ממש כפי שהמילה אקווריום נגזרת מהמילה Aqua (מים). ההבדל בין טרריום לאקווריום הוא בפתח. בעוד שלאקווריום יש פתח עליון, לטרריום יש דלתות בחזית. לטרריום גם יש חורי איוורור בדפנותיו ו/או בתקרה.
גודל הטרריום הנחוץ לכרכן תירס בוגר הינו כ- 60-75 ליטר (א'60 X ר'40 X ג'30 ס"מ בערך) ורצוי שיהיה בעל שטח פנים (שטח ריצפה) של 1500-2000 סמ"ר לפחות.
כרכני תירס צעירים מומלץ לשכן בטרריום זמני שהוא מחצית מהגודל הדרוש לבוגר. לחילופין, ניתן לשים מחיצה בטרריום, אשר תגביל את גודלו עבור הנחש.
חשוב לוודא שהטרריום מאוורר ושאין בו פתחים שדרכם יכול הנחש לברוח.

חימום
נחשים הינם בעלי דם קר. פירוש הדבר, שטמפרטורת גופם מושפעת מהסביבה. על כן, יש לדאוג לכך שבטרריום יהיה איזור מחומם, כך שהנחש יוכל לבחור אם לשהות בחלק המחומם או בחלק הקריר יותר.
טמפרטורות נכונות חיוניות לתהליך העיכול של הנחש ולחילוף החומרים בגופו. ישנם מספר אמצעים לחימום הטרריום:
אבן חימום - לא מומלץ להשתמש באבני חימום שלא ניתנות לויסות. יש לקחת בחשבון שאבן חימום תופסת מקום בתוך הטרריום. עם זאת האבן מוגבלת בשטח הפנים ולכן מומלצת יותר ללטאות.
 מנורה רגילה - ניתן למקם בתוך הטרריום או מחוצה לו. אם שמים בתוך הטרריום, יש לשים את המנורה במסגרת, כך שהנחש לא יוכל לגעת בה בשום אופן. למנורה יש חיסרון משמעותי מכיוון שהיא משבשת את מחזור היום-לילה של הנחש.
מנורת חימום טרמית - כמו מנורה רגילה וללא החיסרון שצוין. עם זאת, המחיר יקר יותר.
פלטת חימום - מדובר בלוח דק וגמיש שיוצר חום. את הפלטה מומלץ לשים מתחת לאחד הצדדים של הטרריום ולוודא שמתקבלת הטמפרטורה הרצויה.
כבל חימום - הפתרון האידיאלי והמומלץ ביותר. מדובר בכבל חשמלי מתחמם שעטוף בשכבת גומי או פלסטיק. את הכבל ניתן לשים בתוך הטרריום, בתחתית מתחת למצע או מתחת לטרריום.
לאחר שבחרת אמצעי חימום, יש ליצור צד החם שבו הטמפרטורה תהיה 28-32 מעלות וצד קר שבו הטמפרטורה תהיה 22-26 מעלות.

מד-טמפרטורה
חשוב ביותר - אין להסתמך על תחושות והערכות לגבי הטמפרטורות בטרריום. חובה להצטייד במד-טמפרטורה מדויק ולהתאים את הטמפרטורה בעזרתו. רצוי שהמדידה תתבצע במקום שבו שוהה הנחש במרבית הזמן - דהיינו, על הקרקע ובתוך המיסתור.
אני ממליץ להצטייד בשני מדי-טמפרטורה, אחד לצד החם של הטרריום ואחד לצד הקר. מדי-טמפרטורה שנצמדים לזכוכית הטרריום אינם מומלצים, משום שהם מודדים את הטמפרטורה על הזכוכית וטמפרטורה זו שונה (לעיתים באופן קיצוני) מזו שבה נמצא הנחש.
טמפרטורות לא נכונות הן המקור למרבית הבעיות אצל נחשים. במקרה הטוב הדבר יתבטא בחוסר תיאבון ובמקרים קיצוניים אף מוות.

מיסתור
נחשים זקוקים למקום בו יוכלו להסתתר ובו ירגישו בטוחים. את מרבית הזמן מבלה הנחש בתוך המיסתור, שם הוא יכול לנוח ולעכל את הארוחות שלו.
כמיסתור אפשר להשתמש בכל כלי שיהיה חשוך מבפנים ולו פתח כניסה צר.
בטבע הנחש מסתתר בסדקים בסלע או בקליפות עצים וכו'.
מיסתור טוב הוא מיסתור שהנחש יוכל להכניס אליו את כל גופו, מבלי שיישאר מרווח רב בתוכו. הנחש אוהב לחוש את דפנותיו של המיסתור.
אם המקום בטרריום מאפשר, מומלץ לשים מיסתור אחד בצד הקר ומיסתור אחד בצד החם. זה יאפשר לנחש לבחור את המקום האופטימלי להסתתר בו. ללא מיסתור הנחש עלול להיכנס לסטרס (מצוקה אשר לרוב מתבטאת בסרבנות לאכול).

מים ולחות
יש לספק כלי מים מספיק גדול, כך שהנחש יוכל לטבול בו את גופו. לעיתים הנחש עושה את צרכיו בכלי המים ויש לוודא שהכלי תמיד נקי והמים טריים. את כלי המים רצוי למקם בצידו הקר של הטרריום.
כרכני תירס אינם בעיתיים בעניין הלחות ואין צורך "לייצר" עבורם לחות.
בדרך כלל כלי מים גדול מספיק יכול לספק את רמת הלחות הנדרשת. רמת לחות נאותה תקל את תהליך ההתנשלות על הנחש.
עודף לחות ורטיבות שנמשכים לאורך זמן, עלולים להזיק לנחש ולגרום לפצעים ושלפוחיות.

מצע
מצע טוב אמור לענות על הדרישות הבאות: - ספיגה יעילה של הפרשות. - נוח לתחזוקה והחלפה. - יפה לעין. - מחיר סביר.
נייר עיתון או נייר סופג - סופג מעולה וללא עלות כמעט. עם זאת, אינו אסטטי ואם יש אביזרים נוספים בטרריום (כגון, כלי מים, מיסתור ועיצובים אחרים), יש להוציאם בזמן ההחלפה.
דשא סינטטי - מצע יפה ונוח יחסית במחיר סביר. אם מחליטים להשתמש בו, כדאי להכין 2-3 שטיחונים בגודל המתאים ולהחליף בינהם בכל פעם שהנחש עושה צרכים. חסרונותיו של הדשא הסינטטי הן, שהוא אינו סופג בכלל ובכל פעם שמחליפים, צריך להוציא את כל האביזרים שיש עליו.
 שבבי עץ - מצע יפה, אם כי קצת יקר. הספיגה בינונית, אך ניתן בכל פעם להסיר רק את החלקים בהם הנחש עשה את צרכיו, ללא צורך לפרק/לפנות את כל האביזרים בטרריום.
שבבי אספן בדינג - כמו שבבי עץ, אם כי מעט פחות יפה, אך בעל ספיגה טובה יותר. כרכנים צעירים לא מומלץ להאכיל על מצע זה, מחשש שיבלעו בטעות חלקי מצע.
הערה חשובה: לא מומלץ להשתמש בנסורת או בחול, מכיוון שעלולים להזיק לנחש.

ניקיון והיגיינה
אין זה משנה באיזה מצע בחרתם להשתמש, אחת ל- 3 חודשים מומלץ לבצע נקיון כללי בטרריום אשר יכלול הוצאת כל האביזרים ושטיפתם במים חמים עם סבון, וניקוי הטרריום כמובן.
לפני החזרת האביזרים לטרריום, מומלץ לפזר מעט אבקת אופיגל 10 בתחתית הטרריום, כטיפול מונע נגד טפילים חיצוניים. במידה ומקפידים להסיר את צרכיו של הנחש מיד עם איתורם, אפשר להגדיל את טווח הזמן של הניקוי הכללי לאחת ל- 6 חודשים.

עיצוב הטרריום
ניתן להוסיף אבנים, צמחים סינטטיים, בולי עץ, כדי חרס וכו'. חשוב לוודא שכל מה שמוכנס לטרריום עבר חיטוי ושאין חשש שהוא נושא טפילים.
חפצים מתכתיים וחפצים חדים לא מומלץ להכניס לטרריום. על מנת לחטא בולי עץ ואבנים, מומלץ לחמם למשך כחצי שעה בתנור בחום של 120 מעלות.
טווח מחירים: 100-500 ש״ח
AddThis Social Bookmark Button

תפריט מדור זוחלים

הערוץ שלנו ביוטיוב

 
fbannergroup