big slide

חרדון צווארון

נכתב על-ידי: warmstr
מספר צפיות: 6005

 

שם עברי: חרקון צווארון
שם אנגלי: Frilled Dragon
שם מדעי: Chlamydosaurus Kingii

חרדון הצווארון נחשב לאחת הלטאות המרהיבות והנחשקות בקרב מגדלים. מה שפחות ידוע הוא שמין זה הוא אחד המינים החברותיים והמהנים מבין כל סוגי הלטאות. מדובר בלטאה עמידה מאוד שניתנת לאילוף כחית מחמד לליטוף ומשחק.

מקורו של חרדון הצווארון הוא מאוסטרליה וניו-גינאה, כאשר קיימים הבדלים קטנים בין הזנים החיים באזורים שונים.

וידאו 5 עובדות אודות חרדון צווארון


שיקולים בבחירת חרדון צווארון:

השיקול הראשון שיש לקחת בחשבון הוא האם לקנות לטאה מיובאת או לטאה מגידול שבי.

לטאה מיובאת:
רוב חרדוני הצווארון החיים בשבי כיום מקורם בפריטים שיובאו מאינדונזיה. הם גודלו בחוות גידול ויוצאו בגיל צעיר. פריטים מיובאים ככלל נוטים להיות זולים יותר מפריטים שנולדו בשבי. אם תבחר לגדל לטאה מיובאת קח בחשבון שאתה עלול להתמודד עם בעיות כגון טפילים, יובש וסטרס. חלק מהיבואנים מטפלים בפרטים המיובאים וחלק לא. בד"כ צעירים מסתגלים טוב יותר לאחר יבוא ובד"כ נמצאים במצב כללי טוב יותר. יש לוודא שאין לחרדון עור רפוי באזור הבטן ושהוא לא רזה מדי. במידה והחרדון אינו סובל מטפילים, קל וזול יחסית לטפל בו. יש להיוועץ בווטרינר לגבי טיפול מתאים במידה ויש לו טפילים.

ריבוי שבי:
יש לוודא שאכן מדובר בלטאה שנולדה בשבי בארץ. מגדלים יכולים לטעון שמדובר בריבוי שבי מאחר והלטאה גודלה בחוות גידול באינדונזיה. מספר המגדלים המרבים לטאה זו הוא קטן ולכן ניתן לבדוק היכן הם נולדו ובאילו תנאים.
פריטים אלו יקרים מעט יותר מפריטים מיובאים אך היתרון הוא שאין צורך לדאוג לגבי טפילים והם נוטים להתאקלם טוב ומהר יותר. רצוי לקנות פריטים מגיל חודש ומעלה.

בחירת מין החרדון:
ישנם הבדלים בין חרדונים זכרים לנקבות. ככלל, הזכרים גדולים יותר באופן משמעותי בהגיעם לבגרות. יש להם ראש וצווארון רחבים וגדולים יותר מאשר לנקבות, והם נוטים להיות צבעוניים יותר. בד"כ הזכרים גם רגועים יותר מאשר הנקבות שמפגינות עצבנות וחשש, אולם כל פרט עומד בפני עצמו.
יש לשים לב לכך שקשה מאוד לקבוע את מינם בגיל צעיר.

גיל:
יש להחליט האם להתחיל לגדל צעירים או בוגרים. ישנם יתרונות רבים לגידול החרדון מגיל צעיר. הקשר שיתפתח בין החרדון למגדל יהיה חזק יותר אם הוא יגדל אותו מגיל צעיר. במקרה זה המגדל מכיר את כל ההיסטוריה של החרדון שהוא מגדל. במידה ומחליטים לרכוש חרדון מיובא, כדאי לרכוש אותו בגיל צעיר ככל האפשר. תהליך האקלום לצעירים קל יותר מאשר לפרטים בוגרים.
בד"כ רוכשים פרטים בוגרים לצורכי רבייה או תצוגה. בגיל בוגר ניתן גם לקבוע בוודאות את מין החרדון. פרטים בוגרים גם יקרים יותר מצעירים, בעיקר נקבות בוגרות.

גידול בשבי:
לפני רכישת החרדון חשוב להכין לו מגורים מתאימים כפי שאתאר בהמשך. יש לזכור שלא מדובר במדע מדויק ואין חוקים מוגדרים – כל מגדל צריך לקחת בחשבון את התנאים באזור בו הוא גר, את הטמפרטורה הכללית בבית וכמובן לעקוב אחר התנהגות החרדון וללמוד ממנה.

טרריום:
עבור פרטים בוגרים טרריום גדול יותר הוא טוב יותר.
צעירים ניתן לשכן במיכל קטן בנפח 40-50 ליטר, אך הגודל המינימאלי עבור בוגר צריך להיות בגובה 120 ס"מ וברוחב 90 ס"מ. המיכל צריך להיות גבוה יותר מאשר רחב. מספר פריטים יש לשכן במיכל מעט גדול יותר עם מגוון ענפים לטיפוס ולשיזוף.
יש להקפיד שלא לשכן נקבות צעירות עם זכרים בוגרים מאחר והם עלולים להזדווג והביצים יכולות לפגוע בנקבות הצעירות.

מצע:
ניתן להשתמש בחול, נייר עיתון, אדמה או מצע לעציצים. ניתן להשתמש בנייר עיתון או נייר סופג במידה ואתם חוששים מכך שהחרדונים יאכלו את המצע יחד עם הטרף, מה שיכול להוביל להצטברות של חלקים מהמצע בשיניים (בעיקר אצל פרטים צעירים).
גזעים, ענפים וקליפות עצים יכולים לשמש לטיפוס ולרביצה בטרריום. ניתן לקשט את הטרריום באבנים יפות ובעציצים מלאכותיים. כמובן שניתן להוסיף צמחים חיים אך יש לקחת בחשבון שהחרדונים עלולים להשחית אותם.

תאורה וחימום:
הרעיון הכללי הוא ליצור מפל מתחים כל שיהיה צד אחד חם וצד אחד קר בטרריום. יש לספק נורת שיזוף בטמפרטורה של 37-38 מעלות צלסיוס. הטמפרטורה בצד החם צריכה להיות בין 21-27 מעלות.
עדיף להשתמש בתאורה בהירה ככל האפשר. החרדונים משגשגים בתנאים של תאורת UV בספקטרום מלא. כדאי לחשוף את החרדונים גם לשמש ישירה. ככל שהם ייחשפו לשמש כך הם יזדקקו פחות לויטמינים ותאורה בטרריום.

 

וידאו הקמה והתקנה של טרריום לחרדון צווארון


התנהגות:
חרדוני הצווארון אינם תוקפנים כלפי בני אדם, אך הם עלולים לתקוף פרטים אחרים אוסוגים אחרים של לטאות שבאים איתם במגע. לעולם אין לשכן פרט צעיר עם פרט בוגר מחשש שהבוגר יתקוף ואפילו יטרוף את הצעיר.
החרדונים נוטים להעביר את זמנם במעבר מנקודת שיזוף אחת לאחרת ובחיפוש אחר מזון. חרדון בריא יהיה ערני, פעיל וזריז.
ניתן לגדל פרטים צעירים בקבוצות ללא חשש, אך יש להפריד ביניהם כאשר הם מתחילים להתבגר.
קבוצה טיפוסית מונה זכר אחד ומספר נקבות. הזכרים מנידים את ראשיהם מעלה-מטה בעוד שהנקבות יניעו אותו במעגלים איטיים. כל זה הא חלק מטקסי החיזור והשליטה בקבוצה.
הבוגרים אוהבים לרבוץ בנקודות השיזוף, לעיתים בפה פעור, זוהי התנהגות נורמאלית לחלוטין.
החרדונים יציגו את הצווארון כהתגוננות במקרה שהם מופתעים או נבהלים, אולם ככל שהם מתבגרים ומתרגלים למגדל כך התנהגות זו הופכת לאירוע נדיר.
החרדונים יכולים לרוץ מהר גם על רגליהם האחוריות.

מזון ותוספים:
חרדון הצווארון ניזון בעיקר מחרקים כגון: צרצרים, זחלי שעווה, תיקנים ולעיתים וולדות עכברים בגודל מתאים. אין להאכיל בטרף שגודלו יותר משלושת רבעי האורך שבין עיני החרדון.
ניתן להאכיל גם בירקות כגון חסה אדומה או ירוקה, עלי חרדל, לפת, שן הארי,גזר,דלעת, בטטה, אפונה, תירס ואפילו מעט פירות. יש להימנע מהאכלה בכרוב ותרד.
לא כל החרדונים יאכלו ירקות אך הסיכוי לכך גדל במידה ומספקים להם אותם מגיל צעיר.
כאשר מאכילים בצרצרים יש לוודא שהם מגיעים ממקור נקי וידוע. מומלץ להאכיל את הצרצרים במזון עשיר לפני ההאכלה. יש להרחיק מזון ישן ורקוב מהמיכל של הצרצרים. העובש שנוצר עליהם עלול לפגוע בלטאות.
יש לספק מזון מגוון ככל האפשר – צרצרים, חגבים, זחלי שעווה, זחלי משי, ותיקנים אולם לא מומלץ לתת חרקים שנלכדו בחוץ מחשש שהם מכילים חומרי הדברה. לבוגרים ניתן לתת מדי פעם וולדה בגודל מתאים.
יש להאכיל את הצעירים מספר פעמים ביום כדי להבטיח קצב גדילה ובריאות אופטימליים. ככל שהחרדון מתבגר אפשר להגדיל את המרווחים בין האכלה להאכלה.
יש לספק צלחת מים גדולה במיכל שבה יוכלו החרדונים לרבוץ, לשתות ולעשות צרכים. יש לנקות את הקערה ולהחליף את המים על בסיס יומי.
מומלץ לרסס את המיכל במים פעם-פעמיים ביום, בעיקר עבור צעירים.
ניתן לעשות להם אמבטיה במים חמימים (לא חמים מדי!!!) מדי פעם.
יש לספק לחרדון תוספים כגון קלציום וויטמין D3 אך הכמות תלויה בהרכב המזון וברמת החשיפה לשמש. לצעירים מומלץ לספק תוספים על בסיס יומי ופעם עד פעמיים בשבוע עבור בוגרים, אולם כמות מוגזמת או מעטה מדי עלולות לגרום לבעיות בהתפתחות החרדון ולכן יש להפעיל שיקול דעת.

 

וידאו האכלה של חרדון צווארון


רבייה:
לפני שמנסים להרבות ביניהם יש לוודא ששני החרדונים בריאים ובמצב טוב. נקבות צריכות להיות בגיל שנתיים לפחות לפני שמנסים לזווג אותן. בנקבות צעירות יותר קיים חשש ממשי לכליאה של הביצים עקב מבנה גופן הקטן. בנוסך יש לזכור שייצור הביצים דורש המון אנרגיה וסידן מהנקבה שעדיין נמצאת בתהליך גדילה. זיווג בגיל צעיר עלול לקצר את תוחלת החיים של הלטאה. זכרים לעומת זאת, יכולים להזדווג מגיל שנה בלי בעיה.
ניתן ליצור תקופה קצרה של תרדמה לפני הריבוי אך זה לא הכרחי. כדי לעודד את הרבייה ניתן ליצור תקופה קרירה ויבשה יותר ולאחריה תקופה חמה ולחה. בזמן התרדמה החרדון ייצמד לענף בעיניים עצומות. ככל שהטמפרטורה תעלה, כל גם יגברו התיאבון והפעילות.
לאחר חודש חם ולחניתן לצפות בד"כ בטקסי חיזור. הזכרים מותחים את הצווארונים שלהם, מנידים בראשם ורודפים אחרי הנקבות ברחבי הטרריום. נקבות המוכנות לזיווג יורדות לקרקע שם מתרחש תהליך ההזדווגות שבמהלכו הזכר נושך את צווארון הנקבה כדי להחזיק אותה קרוב אליו.
נקבות מעוברות יניעו את ראשיהן במעגלים בכדי להרחיק את הזכר המעוניין להזדווג.

הטלה, הדגרה וטיפול בצאצאים:
הכרחי לספק לנקבה מצע מתאים להטלה. מגדלים רבים משתמשים בחול לחתולים או בכמויות גדולות של אדמה וחול כדי ליצור מצע הטלה. הנקבות יורדות אל המצע כדי לחפור ולהטיל בו את הביצים. הן לא נוטות לחפור מספר גומות כלטאות אחרות אלא מטילות בגומה הראשונה שחפרו. אם אין להן מצע מתאים עלולה להיגרם כליאה של הביצים.
לאחר שכל הביצים הוטלו ונקברו, יש להוציא אותן ולטמון עד חצי גובה הביצה במיכל המכיל וורמיקולייט לח. יש להדגיר בטמפרטורה של בין 27-29 מעלות. טמפרטורה של מעל 30 מעלות עלולה להרוג את הצאצאים.
לאחר שהצאצאים בוקעים יש להעביר אותם למיכל אחר המכיל נורת UVB ומקור חום. יש לרסס את המיכל במים פעמיים עד שלוש פעמים ביום. יש לתת להם קלציום על בסיס יומי ובמידת האפשר לחשוף אותם לשמש ישירה.

 

וידאו הטלה של חרדון צווארון

 

וידאו בקיעה של חרדון צווארון



מחלות והפרעות:
מטרת המידע המובא כאן הוא להעלות את המודעות שלכם לבעיות שעלולות להופיע אצל החרדון. אין להשתמש במידע המובא כאן כתחליף לבדיקה אצל ווטרינר המתמחה בזוחלים.

מחסור בוויטמינים וסידן:
זוהי בעיה חמורה שעלולה לפגוע בחרדון שלך. חוסר בוויטמין D3 וקלציום עלול להוביל לרככת עצמות. ניתן להבחין בסימנים מקדימים לבעיה: רעד בלתי נשלט, פרפורים ועיוותים והתקשות של איברים, בעיקר הגפיים האחוריות, הפרדה של הלסתות וקושי בלעיסת מזון. במידה ומזהים את הבעיה בשלביה הראשונים ניתן לטפל בה על ידי הוספה של תוספי מזון וחשיפה לשמש ישירה. הבעיה נפוצה בעיקר בקרב פרטים מבוגרים יותר או בפרטים שלא מקבלים מספיק תוספים.

טפילים:
ישנם מספר רב של טפילים שעלולים לפגוע בחרדון. רוב החרדונים חיים עם טפילים ללא בעיות נראות לעין, אולם הבעיות מתחילות כאשר החרדון מצוי במצב של סטרס.
הטפילים מגיעים בד"כ ממזון נגוע או מחוסר היגיינה בכלי הגידול. יש לנקות את הטרריום לעיתים תכופות, לסלק צואה פעם ביום ולהאכיל במזון נקי ובריא.
הסימפטומים למחלה כוללים הפרשות מימיות ומסריחות, ירידה במשקל ואיבוד תיאבון.
אל תהססו לקחת את הלטאה לווטרינר. הטיפול פשוט יחסית בעיקר אם עולים על הבעיה בשלב מוקדם.

קרדיות:
אם החרדון מגיע מריבוי שבי, לא צפויה בעיה של קרדיות. קרדיות הן בעיה נפוצה בפריטים מיובאים. אלו חרקים קטנים שניתן לראות על גופו של החרדון, בעיקר סביב הצווארון. ישנם מספר מוצרים שניתן בעזרתם לטפל בבעיה. מומלץ להיוועץ לפני השימוש בהם.

כליאת ביצים:
כליאת ביצים עלולה להיגרם ממספר סיבות אולם הנפוצה ביותר היא בזמן מחזור ההטלה הראשון בביצים לא פוריות. זוהי בעיה חמורה שמצריכה התייעצות עם ווטרינר. כדי למנוע כליאת ביצים יש לוודא שהנקבה בוגרת מספיק (לפחות בת שנתיים), גודלה ובריאה. בנוסף, יש לוודא שהיא מקבלת מספיק תוספי מזון במהלך תקופת הגדילה שלה ושיש לה מצע הטלה מתאים. יש להימנע מהתעסקות והרמה מיותרים של הנקבה בתקופת הריון כדי למנוע מצב של סטרס.

דלקת בדרכי הנשימה:
סימני המחלה הם נחירים סתומים, הזלת ריר ונשימה מאומצת בפה פתוח (לא לבלבל עם שיזוף בפה פתוח). בעיות אלו נובעות בד"כ מחימום לקוי של הטרריום, טמפרטורה נמוכה ולחות גבוהה מדי. יש לעקוב אחר רמות הטמפרטורה והלחות בטרריום בעזרת מד חום ומד לחות, ולהתייעץ עם ווטרינר.

 

לסיום וידאו חרדון צווארון רץ

AddThis Social Bookmark Button

תפריט מדור זוחלים

הערוץ שלנו ביוטיוב

 
fbannergroup