big slide

שממית מצויצת

נכתב על-ידי: warmstr
מספר צפיות: 6556

 

השממית המצויצת מגיעה מארכיפלג (קבוצת איים) צפון מזרחית ליבשת אוסטרליה.
זוהי לטאה חצי-אילנית, המבלה את רוב זמנה על עצים קטנים ושיחים נמוכים. במשך היום השממית ישנה במקומות מסתור על הקרקע. השממית המצויצת ניזונה מחרקים ומפירות.
אופייה הנוח של השממית, וקלות הגידול והריבוי שלה הפכו אותה לאחת הלטאות הפופולאריות ביותר בקרב מגדלים.

שמה הלועזי הוא: Crested Gecko

 

וידאו הכרות וכמה עובדות מעניינות אודות השממית המצוייצת

 

כלי גידול:
ניתן לגדל את השממית בכלי גידול פשוט. צעירים עד גיל ארבעה חודשים ניתן לגדל באקווריום או במיכל פלסטיק בנפח 45 ליטר. ניתן לגדל עד שלושה בוגרים בנוחות במיכל בנפח 125 ליטר.
מיכל הגידול צריך להכיל מבנים לטיפוס רבים ככל האפשר, מספר מקומות מסתור, וכלי מים. יש להקפיד לשמור על ניקיון כלי הגידול בעיקר עם פרטים צעירים, חולים או כאלה שנקנו לאחרונה.
יש לרסס את המיכל במים כל ערב מאחר והשממית נהנית מהלחות. כמצע ניתן להשתמש בנייר סופג, או בטחב. בעונת הרבייה מומלץ להשתמש בטחב יבש בכדי שהנקבה לא תטיל עליו את ביציה, ולספק כלי נפרד עם טחב לח וורמיקולייט ביחס 1:1 למטרה זו. יש להסתיר את מיכל ההטלה בעזרת קליפת עץ שעם או כל חומר אחר כדי להקנות תחושת מסתור וביטחון לנקבה. ניתן לשתול צמחים חיים בטרריום, אך שוב יש להקפיד שהנקבה לא תטיל את ביציה בעציצים. פתרון אפשרי הוא לפזר מצע של אבנים גדולות מספיק למנוע בליעה שלהן ע"י השממית על מצע האדמה.
ענפי במבוק וקליפות עץ שעם מהווים משטחי טיפוס מעולים, וניתן להשתמש בהם בכדי להקנות לטרריום מראה טבעי יותר.

 

וידאו הקמה והתקנה של ויוריום לשממית מצוייצת

 

חימום ותאורה:
לאורך רוב ימות השנה ניתן לשמור על טמפרטורה של 23-27 מעלות. טמפרטורה
הגבוהה מ-29 מעלות יכולה לגרום לסטרס שיוביל לחולי ואפילו למוות.
מומלץ ליצור חודשיים קרירים יותר בכדי לאפשר מנוחה לשממית לפני תקופת הרבייה. בתקופה זו יש לשמור על טמפרטורה של 18-21 מעלות.
כמו כן, לאורך רוב ימות השנה רצוי ליצור 12-14 שעות אור ביממה, ו- 10 שעות אור בתקופה הקרירה. כמקור תאורה ניתן להשתמש בנורות פלואורסנט רגילות, אותן ניתן להציב מעל המיכל. זה יספק הן את צורכי השממית והן את צורכי הצמחים שבמיכל במידה ותחליטו לשתול צמחים חיים. אין צורך בנורת UVB עבור השממית. השממיות יפסיקו להזדווג ולהטיל ביצים במידה ויהיו פחות מ- 12 שעות אר ביממה.
ברוב המקרים, טמפרטורת החדר מספיקה לשממית ואין צורך באמצעי חימום נוסף כל הטמפרטורה נשמרת בין 21-27 מעלות. אם ברצונכם להרבות את השממיות, יש לשמור על טמפרטורה שבין 24-27 מעלות בכדי לקבל תפוקה מקסימאלית. יש להשתמש במדחום כדי לבדוק את הטמפרטורה במיכל. במידה והטמפרטורה נמוכה מהרצוי ניתן לחמם את המיכל בעזרת נורת לילה או נורה אדומה. נורה זו תאפשר לכם לצפות בשממית במהלך הלילה ולא תפריע לשממית שאינה מבחינה באור זה. נורת חימום קראמית אומנם תחמם את המיכל אך לא תאפשר צפייה במהלך הלילה.


תזונה ותוספים:
כמזון עיקרי יש להאכיל בצרצרים ותיקנים, אולם מדי פעם ניתן לגוון בזחלי שעווה או בזחלי קמח. קיים ויכול בקרב מגדלים האם להאכיל בזחלי קמח, מאחר והם עלולים להיתקע בשיניי השממית ולפגוע בהן. גודל החרקים צריך להיות קטן מהמרחק בין חוטם השממית לעינה. חשוב לאבק את הצרצרים בקלציום לפני ההאכלה, וכן מדי פעם בוויטמין D3. את החרקים כדאי להאכיל במזון עשיר לפני ההאכלה בכדי להעלות את ערכם התזונתי. ניתן להאכיל את השממית גם במחית פירות לתינוקות (גרבר).

וידאו המציג האכלה של שממית מצויצת

 

השממיות אוגרות קלציום בחלקו העליון של חלל הפה בתוך שקים. ניתן לבדוק את מאגרי הקלציום האלו מדי פעם בכדי לעקוב אחר הכמות האגורה בהם. המעקב חשוב במיוחד בנקבות מתרבות.
תמונה להמחשת שקי הקלציום שבתוך פה השממית:

התמונה באדיבות: http://www.pangeareptile.com/


רבייה :
הריבוי פשוט מאוד ודורש בעצם רק זוג שממיות בוגרות ובריאות. זכרים מגיעים לבגרות מינית לאחר 9 חודשים ונקבות לאחר שנה. מומלץ מאוד להמתין עד לגיל 14 חודשים אצל הנקבות. משקל הנקבה המיועדת צריך להיות לפחות 30-35 גרם בהנחה שיש להן זנב. אצל נקבות ללא זנב ניתן להפחית 3-5 גרם. קבוצת ריבוי יכולה להיות מורכבת מזכר אחד ו- 4-5 נקבות. אין לשכן זכרים יחד שכן הם ילחמו בצורה אלימה.
כדי לעודד רבייה על הטמפרטורה להיות בין 24-27 מעלות במהלך היום עם ירידה של עד 3 מעלות במהלך הלילה. יש לרסס את המיכל במים פעם - פעמיים ביום בעיקר בשעות הערב, אולם אין להציף את המיכל בכמות מים שלא תתייבש תוך מספר שעות. יש להקפיד לתת בתקופה זו שפע של מזון מזין, אותו יש לאבק בקלציום ו- D3 בכל האכלה. יש לבדוק את שקי המגנזיום פעם בחודש כדי לוודא שהם לא מתרוקנים.
יש להוסיף מיכל הטלה לנקבה כדי שתוכל לחפור ולהטיל בו את ביציה. המיכל צריך להיות גדול מספיק בכדי להכיל את הנקבה ולאפשר לה לחפור לעומק של 7-10 ס"מ. כמצע מומלץ להשתמש בתערובת של חצי וורמיקולייט וחצי כבול לח, למרות שמצע כבול יכול להתאים גם כן. לא לשכוח להסתיר את המיכל כדי שהנקבה תוכל להטיל בשקט ובביטחון.
יש לבדוק האם הוטלו ביצים בכל בוקר ובמידה וכן להעביר אותם בזהירות לכלי אחר לצורך הדגרה. הנקבה תטיל קבוצת ביצים כל 25-35 יום. את הביצים יש להעביר למיכל אטום, עם מצע וורמיקולייט לח ביחס 3:4 בין המים לוורמיקולייט. יש לפתוח את המיכל פעם בשבוע למשך כמה שניות בכדי לאפשר אוורור מהיר. את הביצים יש להדגיר בטמפרטורה של 22-27 מעלות, בטמפרטורה זו הבקיעה תתרחש לאחר 60-70 יום.
עדיין לא הוכח לגבי המין הזה של השממית שמין הצאצאים קשור לטמפרטורת ההדגרה.
אם אתם מגדלים קבוצה שאינה מתרבה יש לבדוק את תנאי הגידול: טמפרטורה, מזון, גודל המיכל וגיל השממיות.

וידאו חיזור והזדווגות של שממיות מצוייצות

 

וידאו בקיעה של שממיות מצוייצות צעירות

 


זיהוי מין :
ההבדל בין זכרים בוגרים לנקבות הוא בבליטה הקיימת בבסיס הזנב אצל הזכרים.

וידאו שמציג את ההבדלים בין זכר ונקה עם הסבר מעולה.


אצל פרטים צעירים הזיהוי קשה יותר. יש להשתמש בזכוכית מגדלת כדי לבחון את בסיס הזנב. יש לחפש נקבוביות בעור. אצל זכרים ניתן להבחין בהן בגודל 10-12 גרם, אולם בחלק מהמקרים לא ניתן להבחין בהן עד שהם מגיעים לגודל של 15-20 גרם
תמונות להמחשת הנקבוביות בעור:


תמונות הנקבוביות בעור.


גוונים ומופעים:
ניתן למצוא שממיות מצויצות במגוון צבעים, כגון גוונים של חום, חום-צהבהב, אדום, כתום, צהוב, אפור, שחור, צבע קרם ועוד.
הצאצאים בוקעים בגוונים עזים של אדום, צהוב או כתום. זה לא אומר הרבה מאחר והצבעים האלו דוהים במהרה. בערך בגיל 3-4 חודשים הם מתחילים לקבל את הגוון האמיתי שילווה אותם כבוגרים. הצבע הסופי הוא הצבע בגיל 6 חודשים.
גוון גופן של השממיות המצויצות משתנה גם בין היום ללילה. הגוון מושפע גם מרמת הפעילות של השממית, מצפיפות האוכלוסייה או ממצבה הבריאותי.
ישנם מספר מופעים מוכרים, הנקבעים עפ"י גוון, תבנית או מבנה הגוף.

Flame להבה
מופע הלהבה מתאפיין ע"י תבנית פסים לאורך החלק העליון
של הגב בלבד מהראש ועד לקצה הזנב. במופע להבה אמיתי
לא תהיה שום תבנית על צלעות השממית.




Harlequin ליצן
מופע הליצן הוא סוג של מופע להבה. ההבדל הוא שהתבנית
פרושה על כל גופה של השממית ולא רק על גבה. 


 

דלמטי Dalmatian
המופע הדלמטי ניתן לזיהוי בקלות עפ"י הנקודות השחורות. מופע
זה יכול להשתלב גם עם מופעים אחרים, כמו למשל מופע הליצן או
מופע להבה.




נמרי Tiger
המופע הנמרי מאופיין ע"י תבנית בצורת פסים החוצה את פלג
הגוף העליון של השממית מצד לצד.

 

מפוספס Pinestripe
המופע המפוספס הוא מעין עיצוב שונה של מופע להבה או מופע
ליצן, שבו שני הפסים העוברים לאורך גבה של השממית מהראש
ועד לזנב, הם בצבע לבן או קרמי.


קרם-שלגון Creamsicles
המופע זה הוא בעצם מופע בצבע קרם, אך בגוון המזכיר שלגון מסוים
ולכן הוא נקרא קרם שלגון. יש וויכוח בקרב מגדלים ברחבי העולם האם
השם תואם את המופע מאחר והשממית משנה את גווני גופה במהלך היום
כך שלא תמיד היא באותו גוון כמו השלגון.
המופע מתאפיין במופע להבה קרמי לאורך פלג גופה העליון של השממית.
לגבי צידי גופה, הם יכולים להיות בגוונים של כתום, אדמדם וצהבהב.
המופע שנחשב ליוקרתי ביותר הוא שילוב של אדום-כתום עם קרם

 

בלונדיני Blondes
מופע בלונדיני אמיתי חייב לעמוד בשני קריטריונים:
1.איזור הגב חייב להיות בגוון קרמי במופע להבה, עם גוון כמה שיותר בהיר.
2.צידי גוף כהים, עם גוון כמה שיותר כהה, עד שחור ממש.

כל התמונות בעמוד זה שייכות לאתר: http://www.pangeareptile.com
 

וידאו המופעים

 

מחלות והפרעות:

1. Dysecdysis – התנשלות לא תקינה:
מוגדרת כקושי להתנשל או התנשלות חלקית. זהו מצב שבו לא כל הנשל יורד, ואז העור הישן מתחיל להתייבש ולהרוג את התאים שתחתיו. הבעיה מסוכנת בעיקר באיזורים תרים כמו הזנב והגפיים, שכן כאשר הנשל מתייבש הוא מתכווץ וגורם לעצירת אספקת הדם לאותו איזור, דבר שיכול לגרום לקטיעה.
ניתן למנוע ע"י מתן כלי מים שירכך את העור המת, תזונה נכונה, שמירה על טמפרטורה ולחות מתאימים, וכן הוספה של פריטים גסים שהשממית תוכל להתחכך בהם בכדי להוריד את שאריות הנשל.

2. Dystocia – לקות לידה:
מוגדרת כקושי בהטלת ביצים. יכולה להיגרם מכך שלא סופק מצע הטלה מתאים לשממית, מתזונה לקויה, טמפרטורה נמוכה והתייבשות. ניתן למנוע בקלות ע"י קיום כל דרישות הגידול של השממית, ומעקב אחר מצבה הבריאותי.

3. Metabolic Bone Disease (MBD) – רככת:
רככת מתרחשת בגלל חוסר בסידן או בוויטמין D3. הפרטים הפגיעים ביותר הם צאצאים ונקבות מעוברות. חלק מהתסמינים הראשונים שניתן להבחין בהם הם עוויתות ואיבוד שליטה על תפקוד השרירים, קשיים בתנועה ואיבוד תיאבון. ניתן למניעה ע"י אספקה שוטפת של קלציום וויטמינים והאכלה במזון עשיר.

4. Pneumonia – דלקת ריאות:
בעיית נשימה הנגרמת כתוצאה מגידול בתנאים לא מתאימים : מצע רטוב וטחוב, חוסר אוורור במיכל הגידול ואי שמירה על ניקיונו. ע"י הקפדה על תנאי הגידול ניתן למנוע את המחלה.

5. Thermal Burns – כוויות:
כאשר משתמשים במנורת חימום יש לוודא שלא יתאפשר מגע ישיר בין הנורה לשממית, כדי למנוע מצב שבו השממית תיכווה מהנורה.

6. Anorexia – אנורקסיה:
הפרעת אכילה שיכולה להיגרם מהאכלה לא נכונה : אספקת חרקים גדולים מדי או רבים מדי, טמפרטורה לא מתאימה, אי הקפדה על ניקיון וסטרס הנגרם ע"י פרטים אחרים החיים עם אותה שממית או מהתעסקות מוגזמת מצד המגדל.

7. Floppy Tail Syndrome – תסמונת הזנב הרפוי:
מצב שבו הזנב רפוי ונוטה לכיוון אחד. עלול להיגרם מחולשה של אגן הירכיים של השממית. יש מגדלים הטוענים שהדבר נובע מסטרס שנגרם בגלל חוסר באביזרי טיפוס במיכל, האכלה לקויה וחולשה תורשתית באגן הירכיים. בעוד שהתסמונת עלולה לגרום לאיבוד הזנב, היא אינה פוגעת ביכולת להתרבות.

8. Autotomy – קטיעה עצמית (של הזנב):
קטיעת הזנב היא תוצאה של סטרס שיכול לנבוע מהחזקה גסה של השממית, חשיפה ממושכת לטמפרטורות גבוהות ואינטראקציה אגרסיבית בין פרטים שונים. תופעה זו שכיחה בטבע, אולם בשבי ניתן למנוע אותה ע"י מעקב אחר הפרטים השונים. שימו לב שזנב שנקטע לא יצמח מחדש.

9. Nematodes and Flagellate Protozoans – טפילים:
שממיות שנלכדו בטבע ואפילו כאלו שנולדו בשבי עלולות לשאת טפילים. ניתן לזהות הימצאות טפילים ע"י בחינה של הפרשות השממית. במידה והן מימיות יש להפנות לבדיקת ווטרינר המתמחה בזוחלים.
מעקב וקיום אחר דרישות הגידול של השממית, ושטיפת הידיים במים וסבון לפני ואחרי מגע עם השממית יכולים למנוע את רוב המחלות וההפרעות הקיימות. פרטים חדשים יש לגדל בהסגר למשך 60-90 יום לפני שמצרפים אותם לקבוצה קיימת.

 

וידאו מידע ותמונות אודות מחלות נפוצות והטיפול בהם

 

המאמר תורגם ע"י דניאל וקנין מאתר  http://www.gexfiles.com ומהאתר http://www.pangeareptile.com

AddThis Social Bookmark Button

תפריט מדור זוחלים

הערוץ שלנו ביוטיוב

 
fbannergroup