big slide

איגואנה ירוקה

נכתב על-ידי: דקל גליק
מספר צפיות: 11868

שם עברי: איגואנה ירוקה או איגואנה מצוייה
שם לועזי: Green iguana
שם מדעי: Iguana iguana


מידע כללי:

תפוצתה של האיגואנה הוא באיזורים טרופיים במרכז ודרום אמריקה.

האיגואנות בחנויות מקורן מלכידת פריטים צעירים בטבע או איסוף בייצי איגואנות מהטבע והדגרתם בשבי ומעט מאוד גודלו בצורה מסחרית בחוות גידול שונות בארץ ובעולם.

בטבע האיגואנה נמצאת בעיקר על עצים ואוהבת להשתזף בשמש בשביל לחמם את גופה.

האיגואנה פעילה ביום והיא הזוחל הפופולרי ביותר אצל המגדלים בעולם.

האיגואנה יכולה לחיות עד 20 שנה בשבי אבל זה די נדיר כי לרוב מי שמגדל לא מתמיד לספק לאיגואנה את התנאים הדרושים להישרדות נאותה בשבי.

אורך האיגואנה: גודל האיגואנה נע בין מטר וחצי לשני מטרים ולמשקל של עד 9-10 קילו.

דרגות קושי בגידול: האיגואנה היא זוחל המיועד למגדל המתקדם עקב תנאים מסויימים שדורשים ניסיון קודם בגידול לטאות שונות עם תנאים מיוחדים.

 

וידאו הכרות עם איגואנה ירוקה ו-4 עובדות מגניבות על איגואנה

 

בחירת האיגואנה:

כאשר נלך לחנות חיות מחמד או חוות גידול ונבחר איגואנה רצוי לבדוק כמה פרטים בנוגע לאיגואנה.

נשים לב שהאיגואנה שאנו בוחרים היא פעילה,זריזה ועירנית.

יש לשים לב שאין לאיגואנה כל מיניי בליטות מוזרות או חתכים על העור.

יש להסתכל על איזור העיניים ולראות שהן מבריקות ופתוחות.

יש להסתכל על פתח המין ולראות שהוא נקי מהפרשות מוזרות.

לרוב אנשים עושים טעות כי הם בוחרים פרט שקט ורגוע (דבר הנובע אולי ממחלה), האיגואנה צריכה להיות פעילה ופחדנית,שכן זה אופי ההתנהגות שלה,היא תמיד תרצה לברוח ממגע יד אדם.

 

הבאתם איגואנה הביתה:

דבר ראשון תנו לה שבוע התאקלמות מבלי לנסות להרים אותה ואפילו לא לגעת בה,שימו לה רק אוכל,מים ותדאגו לתנאים,אם אתם לא רואים שהיא נכנסת למים בתקופה הזאת אז תיתנו ריסוס קל של מים ולא יותר פעמיים שלוש ביום על גוף האיגואנה.

אחרי שבוע תיגשו אליה לאט ובעדינות לליטוף ראשוני,תיהיו בטוחים שהיא תברח ולא תסכים לזה,אסור בשום פנים ואופן לתפוס אותה בכוח ולהרימה,נסו זאת פעמיים שלוש ביום ולא בלי הפסקה.

חיזרו על הפעולה הזאת עד האיגואנה תיהיה יותר בטוחה ורגועה (זה יכול להמשך קצת זמן אפילו כמה ימים).

אחרי שהיא תראה סימנים של יותר בטחון ורוגע אתם יכולים לנסות להרימה לאט ובזהירות,בפעם הראשונה שאתם מרימים אותה היא עדיין לא תיהיה הכי רגועה בידיים,תנו לה לעבור מיד אל יד ולא לתפוס אותה בכוח ביד אחת.

תתחילו להוציא אותה ולהחזיקה כרבע שעה עד 20 דקות ואז להחזירה למקומה,בסופו של דבר היא תת רגל.

ככל שיעבור הזמן תוציאו אותה לפרקי זמן יותר ארוכים,עד גיל של חצי שנה לא מומלץ להוציא אותה יותר מחצי שעה,מעבר לגיל הזה אפשר להאריך את שהותה מחוץ לטרריום/כלוב.

שהאיגואנה תתבגר תוכלו להוציא אותה לזמן של שעה וחצי-שעתיים ביום גג ולהחזירה למקומה (אם זה בתוך הבית) על זה נדבר בהמשך... (מגורים-טרריום/כלוב)

אם אתם מוציאים אותה מחוץ לבית אפשר יותר,על זה נדבר בהמשך... (תאורה)

 

הרמת האיגואנה:

יש להרים את האיגואנה בשתי ידיים,אחת שתחזיק את ידייה עם תמיכה מהחזה ואחת שתחזיק את רגלייה עם תמיכה מהחלק העבה של הזנב עם הדגש מלא רק החלק העבה של הזנב!!

לא לתמוך ולא ללחוץ על פתח המין ולהתרחק 3-5 ס״מ מפתח המין לאחורה.

אסור בשום פנים ואופן להרים אותה מהזנב!! וגם לא למשוך אותה מהזנב!! דבר העלול לגרום לאיבוד של הזנב (אסור למשוך בכלל בשום חלק מגופה)

אסור לגעת בעינייה ובאוזנייה של האיגואנה!!

לאיגואנה יש ״מפרש״ מתחת לראשה הנקרה פימה,בקדמת הפימה ישנה עצם דקיקה ועדינה שאיתה האיגואנה שולטת על הפתיחה והסגירה של הפימה,אין לגעת בעצם זאת!!

 

מגורים-טרריום/כלוב:

אפשר בעיקרון לבנות לאיגואנה טרריום/כלוב מתאים אבל יותר מומלץ לקנות אחד מיקצועי כדי למנוע בריחה או פציעה עקב ליקוי בטרריום/כלוב שבניתם.

האיגואנה הצעירה גודלת יחסית מהר ובתנאים טובים יכולה לגדול כ-5 ס״מ כל חודש.

הטרריום/כלוב צריך להיות לפחות גדול בחצי מגודל האיגואנה עצמה למשל אם גודל האיגואנה הוא 50-70 ס״מ אז יש לספק לאיגואנה טרריום/כלוב בגודל מטר-מטר ו20 ס״מ לפחות וכמובן שהאיגואנה תגדל יותר יש לספק לה טרריום/כלוב בהתאם לגודל,שלבסוף כנראה שתזדקקו לטרריום/כלוב לפחות בגודל של 3 מטרים אורך.

איגואנה צעירה אפשר לשכן בטרריום/כלוב בגודל של 90 ס״מ אורך,40 ס״מ רוחב ו-50 ס״מ גובה,זכרו-ככל שהטרריום/כלוב יותר גדול ככה לאיגואנה יש יותר מקום להסתובב בחופשיות ולהרגיש פחות לחץ,אפשר כבר מגיל קטן לשכן בטרריום/כלוב כמה שיותר גדול.

במידה ובחרתם לבנות טרריום אז יש לדאוג שמכסה הטרריום יהיה בחלקו עשוי גם מרשת על מנת לאפשר אוורור נאות של הטרריום.

רצוי להתייעץ במקצוען או בפורום ציוד המצוי באתר לפני שמתחילים לבנות טרריום/כלוב לאיגואנה.

במידה ובחרתם לשכן את האיגואנה בכלוב אז יש לשים לב יתר על המידה לחום וללחות,בכלוב קשה יותר לשמור על שניהם במיוחד על הלחות מאשר בטרריום בגלל שנכנס יותר אויר שמייבש את הלחות,בתקופות יבשות יש לסגור את הכלוב עם יריעות ניילון שככה הלחות נשמרת.

יש אנשים שנותנים לאיגואנה לשוטט בחופשיות בבית,דבר שלא מומלץ לעשות הרבה כי ככה האיגואנה לא מקבלת את מלוא התנאים שהיא דורשת.

בטרריום/כלוב היא מקבלת את החום,הלחות והקרינה שהיא דורשת שעליהם נדבר בהמשך... (חום-לחות-תאורה) וגם בטרריום/כלוב שלה היא מרגישה הכי בטוחה מבחינת לחץ וסטרס.

 

מצע:

  1. הזול נייר סופג.
  2. שבבי עץ מיוחדים לזוחלים (לא הכי מומלץ,היו מקרים שהאיגואנה נפצעה מדקירה של שבב,איגואנה היא זוחל פעיל שרץ וקופץ ויש לה רגליים עם אצבעות דקות וארוכות שנכנסות בין השבבים)
  3. חצץ מיוחד לזוחלים.
  4. דשא סינטטי,במידה ובחרתם בדשא סינטטי אז מומלץ להחזיק שתי חתיכות על מנת להחליף בינהם בזמן ניקוי,את הדשא יש לנקות ולהכניסו לטרריום רק אחרי שהתייבש לגמרי,מומלץ לייבש בשמש שזה גם תורם לחיטוי הדשא,מומלץ להחליף לדשא חדש כל מספר חודשים,גג חצי שנה

אסור להשתמש בנייר עיתון כי הדיו על הדפים יכול לצאת ממנו ולגרום לאיגואנה בעיות בריאותיות,כמו כן אסור גם חול ונסורת שגם עלולים לגרום לבעיות בריאותיות אצל האיגואנה.

 

אביזרים ודקורציה:

יש לספק לאיגואנה גזעי עצים ואבנים כדי שתוכל לטפס עליהם בטרריום/כלוב.

מומלץ מלאכותיים,במידה ובחרתם לקחת טבעיים אז יש לחטא חצי שעה במים עם אקונומיקה (10 אחוז אקונומיקה ו90 אחוז מים) שזה לא ממש מומלץ כי בזמן ההשרייה העץ סופג מים,במידה ובחרתם באפשרות זאת אז להכניס לטרריום רק אחרי שזה מתייבש לגמרי וכבר אין ריח של אקונומיקה (מומלץ ייבוש של 3-4 ימים בשמש)חיטוי אבנים זה בסדר בשיטה הזאת,יש אפשרות שהיא יותר מומלצת שהיא לחמם תנור ל-150 מעלות ולהכניס את הגזעים לרבע שעה של חימום וחיטוי,קחו בחשבון שעצים במשך הזמן שותים את המים והלחות ויוצרים פטריות וריקבון שזה מסוכן לאיגואנה,יש להחליפם בטרם רואים סימן שמתחיל פטריות או ריקבון.

מומלץ להוסיף עלים מלאכותיים למניעת אכילה.

יש לספק לאיגואנה כלי מים גדול לשתייה וקערה בינונית למזון.

כמו כן יש לספק לאיגואנה מסתור בטרריום/כלוב,כד חרס או כל דבר גדול שישמש מסתור ולא סופג מים שהאיגואנה יכולה להיכנס אליו או לפחות להכניס חצי מגופה על מנת שהאיגואנה תרגיש בטוחה.

שימו לב-מסתור הוא קריטי אצל איגואנות בייבי וצעירות,אצל איגואנות מתבגרות ובוגרות הוא פחות קריטי.

 

טמפרטורה וחימום:

יש לספק לאיגואנה צד חם וצד קר,בעקרון האיגואנה מגיעה מאיזורים טרופיים חמים ולכן יש לדאוג לחימום נאות של הטרריום על מנת לאפשר התפתחות תקינה של האיגואנה.

בטבע האיגואנה מתחממת מהשמש ובשבי נספק לה חימום דומה לזה (חימום עילאי[חום שמגיע מלמעלה]).

החימום המומלץ הוא מנורה:

  1. מנורה קרמית.
  2. מנורת להט אדומה.

המנורה המומלצת היא מנורת להט אדומה שכן זאת מנורה עם סליל ולמנורה עם סליל אפשר לחבר דימר (ווסת) ולשלוט בחום (שלא יהיה חם מדי או חוסר בחום),דימר (ווסת) לא אפשרי לחבר למנורה קרמית רק למנורה עם סליל,דימר (ווסת) ניתן להשיג בכל חנות רגילה של נורות או בחנות חשמל,יש לוודא שהדימר (ווסת) לא יותר חלש בוואט מהמנורה.

יש למגן את המנורה למניעת מגע וכוויות,במידה ויש רשת בגג הטרריום/כלוב אפשר למקם את המנורה מחוץ לטרריום/כלוב,מנורת חימום רק עם בית מנורה קרמי ולא בית מנורה רגיל למניעת קצר בחשמל.

אמצעיי חימום נוספים:

  1. כבל חימום-פחות מומלץ כי הוא לא חום עילאי והאיגואנה רוב הזמן נמצאת בגובה ולא על הקרקע,אפשר להשתמש בו כתוסף בשביל לאזן בצד הקר בחורף.
  2. אבן חימום-לא מומלצת בכלל,גם פה זה לא חום עילאי,יכולה לגרום לכוויות וגם היא נמצאת על הקרקע והאיגואנה בגובה ובנוסף מחממת רק חלק קטן ולא את כל האיזור.
  3. פלטת חימום-לא מומלצת,גם פה זה לא חום עילאי ומאותה סיבה שהיא נמצאת בקרקע והאיגואנה נמצאת בגובה.

בצד החם יש ביום לשמור על טמפרטורה של 32-33 מעלות לבייבי ו30-32 מעלות לבוגרת,בלילה 26-27 מעלות לשניהם (גם בשביל זה יש את הדימר [ווסת]) .בצד הקר יש לשמור על טמפרטורה של 26-27 מעלות גם ביום וגם בלילה,יש לשמור שהטמפרטורה לא תרד מתחת ל22 מעלות בשני הצדדים גם ביום וגם בלילה ובמיוחד בלילה ולכן יש להצתייד במדי טמפרטורה דיגיטליים על מנת קבלת אינדיקציה מאיזורי החום והקור בטרריום/כלוב.

טמפרטורת יום וטמפרטורת לילה נקבעות בזמן ההדלקה והכיבוי של מנורת היו וי שעליה נדבר בהמשך... (תאורה)

יש לדאוג שכל גופה של האיגואנה יהיה בטווח החימום (מקצה הראש ועד קצה הזנב),כאשר האיגואנה מתבגרת היא גודלת וחלקים מגופה מתחילים להתרחק מטווח החום,על כן יש לספק אמצעי חימום נוספים למשל עוד מנורה (שיהיה שתי מנורות) וככה להגדיל את טווח החימום של האיגואנה.

 

לחות:

לחות היא מרכיב חשוב בחיי האיגואנה שכן בעזרת הלחות האיגואנה מספקת לעצמה נוזלים דרך הלחות ואפילו לא תשתה מכלי המים שבטרריום/כלוב,כמו כן על מנת להסיר את הנשל בצורה קלה כי הלחות מרככת את הנשל היורד.

יש לספק לאיגואנה לחות בסדר גודל של 80 אחוזי לחות בטרריום/כלוב.

איך עושים את זה?- יש לשים בטרריום/כלוב קערה גדולה של מים (כלי השתייה לצורך העניין) רצוי שטוחה כדי למנוע נפילה,טביעה של האיגואנה בכלי והקערה תשחרר לאויר את הלחות.

יש כמובן להצטייד במד לחות על מנת קבלת אינדיקציה מדוייקת של הלחות בטרריום/כלוב שלא יווצר מצב של עודף לחות בטרריום/כלוב שכן זה עלול לגרום לבעיות בעור האיגואנה.

אם האיגואנה שותה הרבה מכלי המים בטרריום/כלוב זה סימן שהלחות בטרריום/כלוב לא תקינה והאיגואנה עלולה לסבול מהתייבשות ואף ל-מוות!!

במידה והלחות נמוכה אפשר להעלות אותה על ידי ריסוס מים על דקורציה (אבנים,ענפים,עלים...).

במידה וזה בטרריום אז שלא יווצר עודף ושלא יווצר שלולית במצע.

במידה וזה בכלוב אז יש אפשרות גם להוסיף את אותם יריעות ניילון ולשמור על הלחות.

במידה ויש עודף לחות אז אפשר לפתוח ולאוורר את הטרריום/כלוב ואפשר לנגב ולייבש קצת את המים מהדקורציה עם מגבת.

 

מקלחת:

במידה ולא רואים שהאיגואנה אכן נכנסת לקערת המים יש לקלח אותה למשך חצי שעה ביום,אפשר לחלק את זה לפעמיים של רבע שעה או לשלוש פעמים של 10 דקות,גג כל שלושה ימים יש לקלח חצי שעה ברצף,או באמבטיה או בריסוס של מים,ניתן גם לבדוק שהכל תקין עם התזה רצופה של מספר שניות מים על פה האיגואנה ולבדוק אם היא שותה,אם היא שותה אז יש חוסר בנוזלים,אם היא לא שותה אז הכל תקין.

את המקלחת לא עושים בטרריום/כלוב כדי למנוע עודף לחות ושלוליות.

 

תאורה:

תאורה היא מרכיב חשוב להתפתחות האיגואנה שכן בחשיפה לשמש האיגואנה מייצרת ויטמין D3 אשר מיוצר כאשר נקלט אור שמש על עור האיגואנה והושיט מין הזה עוזר בספיגת הסידן בגוף.

מחזור האור בחיי האיגואנה צריך להיות 14 שעות תאורה ו-10 שעות חשיכה.

איך עושים את זה?- יש לספק לאיגואנה מנורה מיוחדת המחכה בדיוק את אור השמש,מנורות כאלה ניתן להשיג בכל חנות חיות שמתעסקת עם זוחלים וגם בחוות גידול.

איגואנה דורשת מנורת יו וי שמיועדת לזוחלים UVB 100 5.0 COMPACT.

את המנורה יש להחליף אחת לשנה אפילו אם היא עדיין ממשיכה להאיר,אחרי שנה היא כבר לא פולטת קרינת יו וי.

את מנורת היו וי יש למקם 30 ס״מ ממקום הרביצה של האיגואנה ושלא יהיה זכוכית בין המנורה לאיגואנה שמצב כזה מבטל את הקרינה.

אפשר להוציא את האיגואנה לשמש לכמה שעות אם היא בכלוב אפשר עם הכלוב,זיכרו שחייב שהכלוב יהיה חצי בשמש וחצי בצל על מנת שהאיגואנה תוכל להסתתר בצל אם היא מתחממת יתר על המידה,זאת בנוסף על המנורה ולא במקומה.

אם האיגואנה בטרריום אז אסור להוציא אותה עם הטרריום לשמש וזה בגלל שהזכוכית מתחממת למעלות ממש גבוהות והאיגואנה עלולה להתפחם (קרה לחבר מקרה כזה עם האיגואנה שלו) וכמו כן הקרינה לא חודרת את הזכוכית אז בעצם האיגואנה לא מקבלת את הקרינה.

אם אין לכם כלוב אז תוציאו את האיגואנה מהטרריום ושימו לה רצועה שמיועדת לזוחלים על מנת שלא תברח ותנו לה להיות בשעות השמש הטובות בחוץ ועם השגחה כמובן,חייב בכל מצב שיהיה לה קערה עם מים,אם זה בכלוב ואם היא עם רצועה אז לשים לה את קערת המים בקרבת מקומה שיהיה לה גישה אליה.

 

רצועה:

על מנת להרגיל את האיגואנה לרצועה אז קודם כל לשים את הרצועה ושתי היה עליכם (על הכתף,רגליים...) בתוך הבית ואחרי שהיא התרגלה שימו לה רצועה ותנו לה לטייל איתה בבית ואחרי שהיא התרגלה גם לזה אז תתחילו להוציא אותה החוצה עם הרצועה.

 

תזונה:

בטבע האיגואנה ניזונה בעיקר מהצומח ובשבי יש לספק לאיגואנה מזון עשיר בסידן ודל בזרחן.

שימו לב-איגואנה לא חותכת או לועסת את מזונה,היא בולעת אותו שלם ולכן יש לקצוץ לסלט דק ולהגיש טרי.

רוב הבעיות הבריאותיות של האיגואנה נובעות בגלל תזונה לקויה ולכן יש לספק לאיגואנה תזונה נאותה מהצומח כגון:

קולורבי, פטרוזליה, עלי לפת, לפת, בצל ירוק, כרישה, כוסברה, חצילים (בלי קליפה), צנון, צנונית, עלי צנונית, עלי מנגולד, פלפל ירוק (לא חריף), בצל ירוק, שעועית ירוקה, במיה, אפונה (עם או בלי התרמיל), מלפפון (לא הרבה), קישוא (לא הרבה), עלי גפן, שמיר, רוגולה, חרדל, עלי סלק ירוק, רוקט, גרגיר הנחלים, עלי בייבי (שימו לב-בחלק מעלי בייבי יש גם תרד ועלי סלק אדומים שהם אסורים לאיגואנה),נבטי אלפלפא,פטריות (לא הרבה) כל אלה צריכים להוות את המרכיב העיקרי בתפריט היומי.

ירקות כתומים:

גזר, בטטה מבושלת מעט, דלעת מבושלת מעט, יש לשים בסלט ירק אחד מאלה ושיהיה 10-15 אחוז מהירק הכולל ולא יותר,לגוון כל כמה ימים בירק אחד אחר מהם.

לערבב את כל הירקות לסלט בכדי שלא יהיה זכות בחירה לאיגואנה וככה היא תוכל מהכל.

פירות:

ענבים, מנגו, אפרסק, מלון, תות, פטל, דובדבן (בלי הגלעין), תפוח, בננה, אגס, תאנים, שזיפים...,יש לקלף את הקליפה מהפירות שאפשר,פרי צריך להוות 10-15 אחוז מהארוחה הכוללת ולא יותר.

את הפירות יש להניח בקערה בצד עם כמה נגיעות מעל הסלט ולא לערבב אותו ביחד עם הירקות.

מומלץ גם להשתמש בפירות בתור פינוק מהיד וככה האיגואנה מתרגלת יותר למגע אדם.

יש לקצוץ כל יום סלט המורכב מ 7-8 ירקות ולגוון כל יום ב 2-3 ירקות שונים.

אז בעקרון ירק מהווה 85-90 אחוז מהתזונה ופרי 10-15 אחוז.

ירקות שאסור לתת:

תרד (קושר סידן), כל משפחת הכרובים, כל משפחת החסות (ממש לא בריאות לאיגואנה), ברוקולי, סלרי, אבטיח, עגבנייה, סלק, ארטישוק, אבוקדו, כרובית.

חלקם מעכבים את פעולת בלוטת התריס וחלקם סתם עם טעם וללא משהו שהאיגואנה צריכה ורק יכולים להזיק,איגואנה שתתרגל לאכול כרובים וחסות תעשה לאחר מכן בעיות עם אוכל ותסכים לאכול רק את זה שלמעשה זה לא מכיל את מה שהאיגואנה צריכה ובנוסף באותה תקופה יחסר לה באמת מה שהיא צריכה ובכך יכול להיווצר מצב של בעיות.

חוץ מירקות אלה ומה ירקות ברשימה אפשר לתת כל ירק במינונים נמוכים.

אסור לתת חרקים כי יש בהם דברים שלא מתעכלים אצל איגואנה,דבר אשר עלול לגרום לחסימת מעיים,איגואנה היא זוחל צימחוני מובהק ואסור שום חלבון מעולם החי,את החלבון שהיא מקבלת היא מקבלת מעולם הצומח,בכל ירק יש כמות מסויימת של חלבון.

חשוב מאוד להוסיף לאיגואנה תוספת סידן+D3 ומולטי ויטמין לסלט התערובת,המומלצות הן מתוצרת חברות T-REX ו-Exo terra ואפשר להשיגן בחנויות לחיות מחמד שמתעסקות עם זוחלים ובחוות גידול.

לאיגואנה בייבי יש להוסיף פעמיים בשבוע סידן+D3 ופעמיים בשבוע מולטי ויטמין,לבוגרת פעם בשבוע סידן+D3 ופעם בשבוע מולטי ויטמין,להוסיף על הסלט כמו ששמים מלח,אסור לתת הרבה בשביל שלא יווצר מצב של עודף שהוא לא פחות מסוכן מחוסר.

 

צרכים:

הצרכים הם מחולקים לשלושה חלקים:

  1. נוזל שקוף וסמיך
  2. חומר לבן
  3. צואה בצבע חום כהה בצורה גושית

במידה והצרכים שונים זה סימן שמשהו לא תקין ודורש בדיקה כוללת על האיגואנה,על מגורייה ועל מזונה.

איגואנה עושה את צרכייה כל יום,לפעמים מספר פעמים ביום.

במקרה של עצירות או של זמן ממושך יותר ללא מתן צרכים יש לעשות לאיגואנה מקלחת קצת יותר ארוכה מהרגיל ולבדוק שהטמפרטורה תקינה,חוסר חום גורם לקושי בעיכול וכתוצאה מכך יש בעיה עם הצרכים.

איגואנה ידועה בתור אחת שאוהבת לעשות צרכים במים,במידה וראיתם צרכים במים יש מיד להחליף למים חדשים.

במידה ויש צרכים בכל אזור בטרריום/כלוב יש מיד לנקות ולחטא את המקום.

 

טפרים (ציפורניים):

יש לגזוז את הטפרים של האיגואנה מתי שהם מתחילים לשרוט בכדי שלא תפצע אותכם ושלא תפצע את עצמה,אצל איגואנות רבות הפימה חתוכה באמצע כתוצאה מטפרים חדים שלא נגזזו בזמן,כמו כן שהטפרים ארוכים זה מעלה את הסיכוי שלהם להשבר מתנועה לא נכונה בטרריום/כלוב,מומלץ בפעם הראשונה לגזוז עם מישהו שכבר גזז ויודע איך לעשות את זה וללמוד איך לעשות את זה,במצב של גזיזת יתר אפשר לפגוע בטפרי האיגואנה,טפרי האיגואנה מכילים דם וצריך לדעת את קו הגזיזה ואת אחיזת האצבעות,יש לגזוז עם גוזז שמיועד לבעלי חיים ולא גוזז רגיל.

 

בעיות רפואיות:

טפילים פנימיים:

אם הכל תקין מבחינת תנאים ולאיגואנה משתנה פתאום ההתנהגות והיא הופכת פחות פעילה ועם חוסר תאבון יש לבדוק את הצואה,טפילים פנימיים מתגלים בבדיקה של הצואה,במידה ויש צריך לגשת לוטרינר שמתעסק עם זוחלים לקבלת טיפול.

טפילים חיצוניים:

טפילים חיצוניים רצים על גוף האיגואנה,זה נראה כמו נקודות קטנות שחורות או אדומות,במידה וראיתם כאלה על גוף האיגואנה יש לעשות לאיגואנה מקלחת ולהטביע את הטפילים ויש לנקות ולחטא את כל איזור מגורייה של האיגואנה ורק אחרי זה להחזיר את האיגואנה לשם,אם זה ממשיך יש להתייעץ עם מקצוען או עם וטרינר שמתעסק עם זוחלים.

פצעים שטחיים ושריטות:

לשטוף ולחטא עם פולידין מספר פעמים ביום למשך כמה ימים,אין צורך להילחץ.

פצעים פתוחים ועמוקים:

לשטוף ולחטא עם פולידין ולגשת לוטרינר שמתעסק עם זוחלים לקבלת טיפול מונע זיהום ו/או תפרים.

כוויות:

במידה והכוויה קטנה יש לשים משחה נגד כוויות,במידה והכוויה רצינית יש לשים משחה נגד כוויות ולהתייעץ עם מקצוען או וטרינר שמתעסק עם זוחלים.

פטריית עור:

פטריית עור בדרך כלל נובעת מעודף לחות ממושך ומתבטאת בכתמים כהים ומוזרים על עור הגוף של האיגואנה,במידה וראיתם כתמים כאלה על גוף האיגואנה יש לפנות למקצוען או לוטרינר שמתעסק עם זוחלים.

רככת:

אם ושמתם לב שלאיגואנה יש קושי מתמשך בסגירה של הלסתות,חוסר פעילות,עיקומים מוזרים ולא מוכרים בגוף (גב,לסת,רגליים,אצבעות...),עיוותים מוזרים,שבירה פיתאומית של עצם בגוף זה יכול להיות סממן של חוסר סידן והתחלתה של מחלת הרככת.

כאשר יש חוסר סידן בדם אז הדם מתחיל לקחת סידן מהעצם ובגלל זה כמות הסידן בעצם יורדת והעצם הופכת לרכה ושבירה,אם וראיתם את אחד הסממנים האלה יש מיד לגשת לוטרינר שמתעסק עם זוחלים על מנת קבלת טיפול.

 

הערות כלליות:

זכר או נקבה?-אי אפשר לדעת עד לפחות גיל של שנה וחצי אלא אם כן עושים בדיקת מין (פרוב) שהיא מסוכנת ,לא ודאית,לא מומלצת ויכולה לגרום לבעיות,זכרים יותר מגושמים וגדולים מהנקבות,נקבות יותר רגועות מהזכרים.

 

ציוד:

  1. קערה גדולה ושטוחה למים.
  2. קערה בינונית למזון.
  3. מנורת יו וי.
  4. מנורת חימום-מומלץ אדומה בשביל הדימר (ווסת) (עם בית מנורה קרמי) רצוי עם מיגון.
  5. דקורציה-ענפים,גזעים,ואבנים (עלים מלאכותיים למניעת אכילה).
  6. שני מדי טמפרטורה (לצד החם ולצד הקר).
  7. שני מדי לחות (לצד החם ולצד הקר). 
    *יש מדים שהם גם טמפרטורה וגם לחות.
  8. סידן+D3.
  9. מולטי ויטמין.
  10. שפריצר למים (יש כאלה עם ניפוח של לחץ אויר שהם יותר נוחים).
  11. גוזז ציפורניים שמיועד לבעלי חיים.

לסיום:

מומלץ להביא איגואנה הכי צעירה שאפשר אפילו בייבי,ככה גם אתם תרגילו אותה לידיים ולאדם.

איגואנה שגודלת ללא מגע ידיים במיוחד בחודשים הראשונים של חייה תיהיה יותר אגרסיבית ובעייתית.

קחו בחשבון שלכל פרט אופי משלו,בטיפול נכון ומסור איגואנה מהווה חוויה וכיף כל פעם מחדש,בטיפול לא נכון איגואנה יכולה להפוך למטרד ולקושי מאוד גדול בחיי היום יום.

בהצלחה!!!

 

וידאו בסיסי להקמה ובחירת ציוד עבור טרריום לאיגואנה

 

וידאו שמראה טרריום גדול ומרווח לאיגואנות בוגרות וגדולות

 

וידאו איגואנה ירוקה אוכלת סלט

 

וידאו הזדווגות של איגואנות

 

וידאו הטלה של איגואנה ירוקה

 

וידאו בקיעה של איגואנות ירוקות

 

וידאו מיני איגואנות שחלקן גם נפוצות בקרב מגדלים


AddThis Social Bookmark Button

תפריט מדור זוחלים

הערוץ שלנו ביוטיוב

 
fbannergroup