big slide
דג עין החבית

ממש מעבר לחוף המערבי של ארצות הברית, עמוק באוקיינוס ​​השקט, מתגורר לו דג ממשפחת אופיסטופרוקטיים (שם מדעי: Opisthoproctidae) היא משפחה של דגי גרם מסדרת הארגנטיניים שבמחלקת מקריני סנפיר. ולא סתם דג.

עם עיניים בולטות וראש שקוף, דג עין החבית (Barreleye) הפסיפי הוא קצת ... שונה.

דג עין החבית נקרא בלועזית גם spook fish.

ביולוגים בעצם לא יודעים הרבה על דג עין החבית ,מכיוון שבדומה להרבה דגי מעמקים אחרים, קשה לתפוס אותו או לראות אותו בסביבתו הטבעית, 600 עד 800 מטרים מתחת לפני השטח של האוקיינוס. 

אבל עם השנים, חוקרים הצליחו ללמוד קצת יותר על הדג, הן מפרטים שהועלו אל פני השטח ברשתות, ו - פעם אחת ויחידה - מפרט שצולם במים.

באופן בלתי מפתיע, מתברר כי האדפטציות המיוחדות של הדג הן בדיוק מה שהוא צריך על מנת לשרוד.

ראשית, יש את העיניים. ולא, אני לא מדבר על העיגולים השחורים הקטנים האלה מעל הפה הזעיר שלו, איפה שהיית בדרך כלל מצפה למצוא עיניים. מכיוון שהעיגולים האלו הם כלל לא עיניים- אלה הם NARES, שהם בעצם התשובה הדגית לנחיריים. עיניו של הדג הן למעשה אותם חללים ירוקים דמויי חבית הנמצאים מאחורי הנחיריים. עיניים אלו נותנות לדג את שמו, ומביטות למעלה היישר דרך כיפת ראשו השקופה.

לדג עין החבית יש מה שמכונה עיניים צינוריות, מכיוון שצורתן כצורת צינור, והדג משתמש בהן בצורה מאוד מסוימת.

לעתים קרובות משווים עיניים לעדשות מצלמה, מכיוון שהן קולטות וממקדות אור. ככל שהעדשה גדולה יותר, כך היא יכולה לקלוט יותר אור, דבר חשוב כאשר אתה נמצא במעמקים החשוכים של האוקיינוס ועדיין צריך להצליח למצוא את הטרף שלך.

אבל עבור דג עין החבית, ליקוט אור אינו הכל. עיני הצינור שלו מאפשרות לו לראות למרחק גדול יותר, כאילו יש לו משקפת מובנית בתוך הראש. הצינורות מאפשרים לדג שדה ראיה צר יחסית, אבל זה בסדר מכיוון שרוב הזמן הוא צריך להסתכל רק בכיוון אחד- למעלה. הסיבה לכך היא ש דג עין החבית חי מתחת לטרף שלו. במצבו הטבעי, עיניו של הדג מביטות ישירות למעלה וסורקות את השטח שמעליו בחיפוש אחר אוכל.

בשנת 2007, מדענים ממכון המחקר של אקווריום מפרץ מונטריי הצליחו לחקור דג עין החבית פסיפי חי, וגילו כי לעיניים שלו יש אפילו עוד אדפטציות מיוחדות. ראשית, העיניים ירוקות, והמדענים חושבים שזה עוזר לדג לזהות את הטרף שלו ביתר קלות.

אנחנו לא יודעים הרבה על הדיאטה של היצורים האלה, אבל מדענים חושבים שהם ניזונים בעיקר ממדוזות ודגיגים קטנים. מדוזות משתמשות בדרך כלל בהארה ביולוגית, ו דג עין החבית סורק את המים בחיפוש אחר האור שהן פולטות. קרני השמש שמצליחות לחדור אפילו לעומק רב שכזה יכולות לבלבל את הדג, והחוקרים סבורים שהפיגמנט הירוק בעיניים משמש לו מעין פילטר המסנן את אור השמש מהתמונה ומשאיר רק את זוהר הטרף הטעים.

אבל אחרי שהדג מצליח לאתר את הארוחה הבאה שלו, עדיין יכול להיות לו קושי לתפוס אותה.

חוקרים סבורים כי דגי עין החבית גונבים את מזונם מסיפונופורים (שלפוחן מצוי Physalia physalis), שלהם בדרך כלל זרועות עם עוקץ רב עצמה.

עקיצה כזו בעין רגישה ענקית לא תהיה חוויה נעימה במיוחד עבור דג עין החבית , וזו כנראה הסיבה לראשו השקוף. הראש מלא נוזלים המגנים על העיניים מהזרועות הצורבות.

דבר נוסף היה תמוה בעיני המדענים- לאחר שהשיג הדג את מזונו, כיצד הוא אוכל אותו?

חיות רבות בעלות עיניים צינוריות לא מפנות אותן לכיוונים שונים, ומכיוון שהעיניים של דג עין החבית תמיד מביטות מעלה, הפה שלו לעולם לא נמצא בתוך שדה הראיה שלו. זה מקשה על הדג להכניס את האוכל אל תוך הפה.

החוקרים מהאקווריום במונטריי גילו משהו שלא היה ידוע לנו קודם- דג עין החבית יכול להפנות את עיניו ולהסתכל קדימה, דבר שהוא עושה כאשר הגוף שלו נמצא במצב מאונך. כלומר, כאשר הדג שוחה כלפי מעלה לכיוון הטרף שלו, הוא יכול למעשה לסובב את העיניים שלו בתוך הראש על מנת להסתכל על מה שנמצא מולו. זה מאוד מקל על דג עין החבית בזמן האכילה.

יש לנו עוד הרבה מה ללמוד על דג עין החבית הפסיפי. אבל מלבד האפשרות של עקיצה בפנים בכל פעם שרוצים לאכול, החיים עם ראש שקוף לא נשמעים רעים במיוחד.

 

מקורות:

כתבו תגובה...
0 תגובות

מגדירים


הערוץ שלנו ביוטיוב

 
fbannergroup